אינפלציית הליבה ביפן ירדה באפריל ל-1.4% בלבד, הנמוך ביותר מאז מרץ 2022, ומשמעותית מתחת לתחזית האנליסטים שעמדה על 1.7%. זה הנתון הרביעי ברציפות שמגיע מתחת ליעד של 2% שקבע בנק יפן לעצמו. לכאורה, חדשות טובות. אבל השוק לא ממש קנה את הסיפור הזה.
מדד ליבה-ליבה, שמנטרל גם מזון טרי וגם אנרגיה, ירד מ-2.4% במרץ ל-1.9% באפריל. זו הפעם הראשונה מאז יולי 2024 שמדד זה יורד מתחת לסף ה-2%. מחירי האנרגיה ירדו ב-3.9% באפריל, ירידה פחות חדה מהירידה של 5.7% במרץ. הנתונים נראים מבשרי טובות, אבל חלק ניכר מהירידה נבע מסובסידיות ממשלתיות על דלק ומרכיבי חינוך, שמקטינות זמנית את המדד בלי לשקף שינוי מבני אמיתי במגמת המחירים.
אנדרו מקאגג, מנהל תיקי לקוחות בנומורה, הסביר כי "מדובר בנתון מפתיע, אבל כזה שאינו מעורר דאגה. בניגון למדינות אחרות, ביפן החשש הוא מדפלציה, ולא מכך שהאינפלציה תצא משליטה". הוא הוסיף כי המלחמה באיראן צפויה לדחוף חזרה את המחירים כלפי מעלה בחודשים הקרובים. זה בדיוק הפרדוקס שיפן מתמודדת איתו כרגע: נתוני עבר שנראים מרגיעים, מול ציפיות עתידיות שפחות.
ואכן, בבנק יפן כבר חישבו את זה קדימה. באפריל העלה הבנק המרכזי את תחזית האינפלציה שלו ל-2.8%, קפיצה משמעותית מהתחזית הקודמת של 1.9%, בנימוק שהתייקרות הנפט על רקע המלחמה באיראן תגלגל את עצמה לשוק. סוחרים מגלמים כיום יותר מ-80% סיכוי להעלאת ריבית כבר בישיבת הבנק המרכזי ביוני. ההיגיון הוא פשוט: הירידה באפריל זמנית, לא מבנית, ואם האנרגיה תחזור לטפס, האינפלציה תחזור איתה.
בלב הסיפור עומד מצר הורמוז. כחמישית מתנועת הנפט העולמית עוברת דרכו, ומתיחות מתמשכת באזור יוצרת סיכון ישיר לייבוא האנרגיה של יפן. על פי הדיווחים, עדיין יש מגבלות תנועה באזור, אפילו אם כמה ספינות תחת דגל יפני הצליחו לעבור. כלכלנים ביפן מעריכים שאם המתיחות תימשך, האינפלציה עשויה לחזור ולעלות מעל 2% במהלך הקיץ, ואף להתקרב ל-3% לקראת סוף 2026. זה תרחיש שמגיע דרך כמה ערוצים במקביל: מחירי דלק ישירות, עלויות הובלה ולוגיסטיקה, התייקרות מוצרי ביניים מבוססי נפט, ולחץ על עלויות ייצור מזון.
לצד הנפט, יש בעיה מבנית נוספת: הין. יפן הוציאה לפי הדיווחים כ-10 טריליון ין על התערבות בשוק המט"ח בין סוף אפריל לתחילת מאי, אבל המטבע ממשיך להיות חלש. ויפן היא יבואנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, כך שכל פיחות הופך מהר לעליית מחירים מקומית ושוחק את כוח הקנייה של משקי הבית. הממשלה בוחנת חבילת תקציב נוספת, ואף חברי פרלמנט מהאופוזיציה הציעו חבילה של 3 טריליון ין, כ-18.8 מיליארד דולר, הכוללת הארכת סובסידיות דלק והקלות בחשבונות חשמל. הבעיה: החוב הממשלתי של יפן כבר עובר 250% מהתוצר, ועוד הוצאות ממשלתיות עלולות דווקא להכביד על הין ולהעמיק את מעגל ההתייקרות דרך היבוא.
על רקע כל זה, הנתונים הריאליים של הכלכלה היפנית נותנים פחות חיזוק לטיעון שצריך לדחות העלאת ריבית. הכלכלה צמחה ב-2.1% בשיעור שנתי ברבעון הראשון של 2026, בעיקר הודות ליצוא חזק. זו לא כלכלה חולה שזקוקה לריבית אפסית כדי לשרוד. זו כלכלה שיושבת בנקודת ההכרעה בין שמירה על הצמיחה לבין התמודדות עם לחצי מחירים שמגיעים מחוץ לגבולותיה.
שוקי המניות ביפן ובאסיה הגיבו בחיוב לנתוני האינפלציה. ניקיי קפץ בכ-2.7%, סופטבנק זינקה 11% בטוקיו על רקע חיזוק ARM, ולנובו הגיעה לשיא של 26 שנה בהונג קונג אחרי דוחות חזקים המיוחסים לפעילות AI. אבל ברנט חזר מעל 104 דולר לחבית ו-WTI עמד על 97.4 דולר, תזכורת שהגורם שישפיע הכי הרבה על האינפלציה היפנית בחודשים הקרובים כלל לא נמצא בטוקיו.
נתון אפריל מייצג חודש שבו הסובסידיות עשו את עבודתן, ממש לפני שמחירי האנרגיה והחולשה של הין צפויים לחזור למרכז הבמה. אם הסכם עם איראן יתגבש ומחירי הנפט יירגעו, ייתכן שבנק יפן יוכל להרשות לעצמו להמתין. אם לא, החלטת הריבית ביוני תהפוך לפשוטה הרבה יותר, גם אם הנתונים מאפריל היו מפתיעים לטובה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה