יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף, שמשמש גם ראש צוות המשא ומתן של טהראן, שיגר אתמול אזהרה ישירה לוושינגטון: "אם טראמפ יטעה ויחזור למלחמה, תגובתנו תהיה חזקה והרסנית יותר." הדברים נאמרו בפגישה עם מפקד צבא פקיסטן, הגנרל אסים מוניר, שהגיע לטהראן.
הצהרה זו חריגה לא רק בגלל הלהט שבה, אלא בגלל ההקשר: קאליבאף טוען מפורשות כי איראן ניצלה את תקופת הפסקת האש לא לדיפלומטיה בלבד, אלא לשיקום פעיל של הכוח הצבאי שנפגע. בעוד שהמשרד הפרסי מדבר על שולחן הדיונים, האיש שמנהל את השיחות מדבר על שיקום כוח מכה.
בפגישה נכח גם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן, מה שהקנה למפגש משקל רשמי. ביקורו של מפקד הצבא הפקיסטני אינו מקרי: פקיסטן פועלת בשבועות האחרונים כגורם מתווך בין טהראן לוושינגטון, ומנסה לגשר על הפער העמוק בין עמדות שני הצדדים.
מסעוד פזשכיאןצילום: מסעוד פזשכיאןאלא שאותו פער, כך עולה מהדיווחים, עמוק מאי פעם. מקור איראני בכיר מסר לערוץ הסעודי אל-ערביה כי מה שהציגה איראן עד כה אינו מקובל על האמריקאים. לדבריו, טהראן רוצה להשיג הצהרה עקרונית שבה יפורט כיצד תסתיים המלחמה - מסגרת מדינית לפני שיידונו הפרטים. ארה"ב, ככל הנראה, אינה שם.
כאן מתגלה המתח הפנימי שמאפיין את המשא ומתן הזה מהרגע הראשון: האיראנים מנהלים בו-זמנית שתי שיחות שונות לחלוטין. שיחה אחת מול התקשורת העולמית, שבה הם מציגים עצמם כצד שרוצה הסכם. ושיחה שנייה, שנועדה לצריכה פנימית ולהרתעה אזורית, שבה הם מציגים עצמם כצד שהתחזק ומסוגל להכות חזק יותר.
הבחירה דווקא בפגישה עם מפקד הצבא הפקיסטני כמסגרת להצהרה הצבאית אינה מקרית. פקיסטן היא מדינה מוסלמית גדולה עם נשק גרעיני, ויש לאיראן אינטרס ברור להציג בפניה תמונה של עוצמה. קאליבאף בחר שהמסר על "שיקום היכולות" ייאמר בפומבי, תוך כדי הביקור, ולא בחדרים סגורים.
השאלה המרכזית שנותרת ללא תשובה: כמה מהצהרותיו של קאליבאף הן מדיניות אמת, וכמה הן ספין שנועד ללחוץ על ארה"ב בשולחן המשא ומתן? מדינות שנמצאות בעמדת נחיתות לעתים קרובות מגדילות את הרטוריקה הצבאית בדיוק כשהקלפים אינם לטובתן.
בתקופה הקרובה יתברר אם ביקורו של מפקד הצבא הפקיסטני הניב התקדמות כלשהי, או שיוצג כניסיון נוסף שנכשל לגשר בין עמדות שאינן מתכנסות. עד אז, הצהרתו של קאליבאף תישאר תלויה באוויר - אזהרה ברורה, שמי שצריך לפרש אותה נמצא בוושינגטון.
בשלב זה נראה כי פערי המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן נותרים רחבים, כשפקיסטן ממשיכה במאמצי התיווך ואיש אינו יודע אם תהיה פריצת דרך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה