למעלה מ-100 אלף מתפללים ומבקרים פקדו את רחבת הכותל המערבי בירושלים במהלך חג השבועות ואסרו החג, כך מסרה הקרן למורשת הכותל. ההמונים הגיעו מכל רחבי הארץ ומחוצה לה, ויצרו אחד מאירועי השיא של השנה בירושלים.
שיא האירועים נרשם בבוקר יום החג, בתפילת הוותיקין שהתקיימה עם הזריחה ואליה הגיעו למעלה מ-20 אלף מתפללים. הרחבה התמלאה בתפילה, שירה ואמירת "אקדמות" לכבוד מתן תורה. בסיום התפילה נערך קידושא רבא מרכזי בשיתוף כולל חב"ד, שבמהלכו חולקו עשרות אלפי ערכות קידוש אישיות לכלל הנוכחים.
הלילה שלפני כן לווה בלימוד תורה נרחב. אלפים רבים מילאו את הרחבה ואת בתי הכנסת הסמוכים, השתתפו בשיעורי תורה, בלימוד משותף ובאמירת תיקון ליל שבועות ותהילים, שנמשכו עד שעות הבוקר המוקדמות. עם אור ראשון, הצטרפו רבבות נוספים שצעדו לעבר הכותל מכל שכונות ירושלים לתפילת שחרית ומוסף.
התפילות לוו בקריאת עשרת הדיברות ובריקודי שמחה שהקנו לאירוע תחושת אחדות וחיבור למסורת. לצד הפן הרוחני, נערכה גם היערכות לוגיסטית רחבה לטובת כמות המשתתפים הגדולה. לאורך צירי הגישה לכותל הוקמו אוהלים לחלוקת כיבוד לעולי הרגל, בסיוע המשרד לענייני ירושלים ומסורת ישראל ובשיתוף תורמים וארגוני חסד.
גם במתחם קבר דוד המלך, הסמוך לכותל המערבי, נרשמה תנועה ערה של מבקרים לאורך החג. הביקורים בקבר דוד המלך קשורים גם לכך שחג השבועות חל ביום פטירתו של המלך דוד, לפי המסורת היהודית.
זרם המתפללים לא נעצר עם תום החג עצמו. גם לאורך השבת שבאה בעקבותיו, אסרו חג השבועות, נכחו רבבות ברחבת הכותל, הן בתפילת ליל שבת והן בתפילות יום השבת. קידושא רבא נוסף נערך לאחר תפילות השבת בנוכחות מתפללים רבים.
העלייה ההמונית לרחבת הכותל בחג השבועות נמשכת זה 59 שנים, מאז שחרור ירושלים והכותל המערבי ב-1967, אז חזר המקום לראשונה לידי העם היהודי לאחר כאלפיים שנות גלות. מדובר במנהג שהתגבש לאורך השנים ושומר על אופי של עלייה לרגל, זכר למסורת בית המקדש.
עם צאת השבת צפויים עוד אלפים לפקוד את הרחבה בשירה וריקודים לכבוד התורה, בראשות אדמו"רים, רבנים וראשי ישיבות, בהמשך לאווירת החג שאפיינה את ימי החג כולם.
השנה מסמנת את הפעם ה-59 שבה מתקיים המנהג, שהפך לאחד האירועים הדתיים הגדולים ביותר בלוח השנה היהודי בישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה