בורסת תל אביב הודיעה הבוקר על הפסקת המשא ומתן למכירת פעילות המדדים שלה, לאחר פחות משנה של מגעים. ההודעה הרשמית קצרה: "הוחלט על ידי הצדדים בשלב זה על הפסקת המו"מ". אך מאחורי הניסוח היבש מסתתרת החלטה עסקית מורכבת, שנבעה בעיקר מהגאות החדה בפעילות שעמדה להימכר.
הבורסה פרסמה לראשונה את ההודעה על קיום המגעים בינואר השנה, סמוך לחצות ב-21 בחודש. יום המסחר שלמחרת, ב-22 בינואר, מניית הבורסה עלתה בכמעט 7%. המו"מ נוהל בתיווך בנק ההשקעות ג'פריס מוול סטריט, שמלווה את הבורסה כבר בעסקאות אסטרטגיות קודמות, ועסק באפשרות של מכירה חלקית או מלאה של פעילות המדדים, לצד שיתוף פעולה עם "גוף בינלאומי משמעותי" בתחום.
הנתונים שנחשפו במהלך התהליך הם שככל הנראה שינו את החשבון: פעילות המדדים הניבה לבורסה 10.6 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2026, לעומת 6.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, זינוק של 60%. ב-2024 כולה הסתכמו ההכנסות מפעילות זו ב-32 מיליון שקל, ואם הקצב הנוכחי יישמר, הן צפויות להגיע לכ-44 מיליון שקל בשנה.
בשוק מעריכים כי שלושה גורמים עיקריים הטו את הכף לטובת ביטול המכירה: הגאות האחרונה בשוק המניות המקומי שתמכה בפעילות והקפיצה את שווי מניות הבורסה; הרישום הצפוי של מניית פאלו אלטו, ענקית הסייבר הישראלית-אמריקאית, שצפויה לתמוך עוד יותר במחזורי המסחר המקומיים; ויישום מוצלח של המעבר לימי מסחר בין שני לשישי, שהגדיל נפחי מסחר ועמם הכנסות.
הבורסה בתל אביב היא מבין הבודדות בעולם שמפתחת ומנהלת מדדי מניות בעצמה. מדדים כמו ת"א-35 ות"א-125 מנוהלים ומחושבים על ידי הבורסה עצמה, שמייצרת הכנסות ממתן הרשאות למנהלי קרנות לעשות שימוש במדדים אלה. כל קרן נאמנות פסיבית או תעודת סל שעוקבת אחרי אחד מהמדדים הללו משלמת לבורסה עמלה. הצמיחה בהכנסות נובעת בעיקר מהמשקל הגובר של קרנות הסל והמחקות בישראל, שהפכו לאפיק ההשקעה הפופולרי ביותר בקרב הציבור הרחב.
הרעיון שעמד מאחורי העסקה שלא יצאה לפועל היה שאפתני: שיתוף פעולה עם ענקיות מדדים בינלאומיות כמו MSCI או S&P גלובל יכול היה להפוך את מדדי תל אביב ל"מוצר" הניתן לשיווק בעולם, ולמשוך קרנות זרות לרכוש מוצרים שעוקבים אחרי השוק הישראלי. משקיעים מוסדיים גדולים בחו"ל, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח, לרוב מחויבים להשקיע רק במדדים המנוהלים על ידי גופים גלובליים מוכרים. כניסה לעולם הזה הייתה פותחת בפניהם את הדלת לישראל, עם השפעות ישירות על נזילות השוק ועל תיקי ההשקעות של מיליוני ישראלים.
מניית הבורסה, תחת המנכ"ל איתי בן-זאב, הפכה לאחד מסיפורי ההשקעה הבולטים בשנים האחרונות. בתוך שלוש שנים זינקה המניה בכמעט 1,000%, ובשנה החולפת ב-176%, כשהיא מכה בפער את מדד הפיננסים שעלה 81% באותה תקופה. שווי השוק של הבורסה עומד כיום על 14.6 מיליארד שקל, והיא נסחרת במכפיל רווח של 65. גם תוצאות הרבעון הראשון של 2026 תומכות בתמונה זו: ההכנסות הסתכמו ב-183 מיליון שקל לעומת 131 מיליון שקל בתקופה המקבילה, צמיחה של 40%, והרווח הנקי עלה ב-13% ל-77 מיליון שקל.
חשוב לציין כי הבורסה לא סגרה את הדלת באופן סופי. מדובר בהפסקת מו"מ ספציפי ולא בביטול של התכנית האסטרטגית כולה. פעילות המדדים ממשיכה להיות מנוע צמיחה מרכזי, ובנק ג'פריס צפוי להמשיך ללוות את הבורסה בעסקאות עתידיות. השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם הגאות הנוכחית תימשך, ואם כן, האם ניהול עצמאי של המדדים ימשיך להיות האסטרטגיה המועדפת, או שהרעיון של שיתוף פעולה בינלאומי יצוף מחדש כשהתנאים ישתנו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב בחרה להשהות את מכירת אחד מנכסיה הצומחים ביותר, ולפחות בשלב זה נראה שהנתונים נותנים לה סיבות טובות לעשות כן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה