החרדים עוצרים את חוק הגיוס - והבחירות יתקיימו כנראה באוקטובר

דרמה פוליטית בקואליציה הערב: סיעת דגל התורה העבירה לראש הממשלה בנימין נתניהו מסר חד-משמעי - המפלגה לא תקדם את חוק הגיוס לפני הבחירות הבאות. ההחלטה מגיעה בעקבות הנחיה ישירה של מנהיג הציבור הליטאי, הרב דב לנדו, לחברי הכנסת של הסיעה להפסיק כל שיתוף פעולה עם חקיקת החוק.

הפרקליטות מתנגדת: נתניהו לא יוכל לדחות את עדותו מחרצילום: בנימין נתניהו

הרב לנדו לא הסתפק בהקפאת חוק הגיוס. על פי הנמסר מבית ראש הישיבה, ההוראה לחברי הכנסת הליטאים היא ברורה: להמשיך בחקיקת חוק פיזור הכנסת ולא להיענות לבקשות ראש הממשלה לדחות את ההליך. כלומר - להאיץ את הבחירות, לא לעצור אותן.

בסביבת נתניהו הגיבו בזעם. גורמים בליכוד טענו כי בדגל התורה "מההתחלה לא רצו חוק גיוס", וכי הם ניסו "להפיל את האחריות על ראש הממשלה". לדבריהם, נעשו ניסיונות להגיע לנוסח מוסכם, אך ללא שיתוף פעולה מצד חלק מההנהגה החרדית. הניסוח הזה מעניין: לא "לא הצלחנו" - אלא "הם לא רצו מלכתחילה". זה לא טיעון משפטי, זה מסר בחירות.

לחסימה החרדית שותפת גם אגודת ישראל: גם היא הבהירה לנתניהו כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס אינו נותן מענה לדרישותיה, וכי אינה מעוניינת לקדם אותו במתכונתו הנוכחית. כך נוצרת חזית מאוחדת של שתי הסיעות הליטאיות מול ראש הממשלה בסוגיה זו.

מה עומד מאחורי ההחלטה? על פי הערכות פוליטיות, הרב לנדו מסרב לאשר את נוסח החוק הנוכחי, הנתפס בעיניו כדרקוני מדי, ללא שותפות מלאה והסכמה מצד הרב משה הלל הירש. אך הסיבה העמוקה יותר היא משבר אמון חריף. בכירים בסיעה מסרו כי ברקע ההחלטה עומד "חוסר אמון עמוק" של הרב לנדו בנתניהו סביב הטיפול במשבר חוק הגיוס. לפני כשבועיים הכריז הרב לנדו בפירוש כי "אין אמון יותר בנתניהו" - ועכשיו הוא מממש את זה.

הרקע לחוסר האמון הזה אינו נופל מהשמיים. בחודשים האחרונים עולם הישיבות התמודד עם סנקציות כלכליות, קיצוצים בתקציבים וצווי מעצר לתלמידי ישיבות שהוגדרו כ"עריקים". כשנתניהו מנסה כעת לקדם את החוק בקריאה שנייה ושלישית כבר בימים הקרובים, ראש הישיבה מפרש זאת כמהלך לחץ - לא כהסדרה אמיתית.

המשמעות המיידית: אם נתניהו לא ישיג רוב לחוק הגיוס, החקיקה תיגנז - ופיזור הכנסת ייכנס להילוך גבוה. הסיעות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, הציגו בימים האחרונים חזית מאוחדת: יצביעו בעד הפיזור בקריאה הטרומית, ולא יקבלו את הטענה שנתניהו פועל ברצינות לחוק הגיוס. נשיאות הכנסת צפויה להפיץ סדר יום ריק למעט חוק הפיזור עצמו.

עם זאת, נשמע גם קול מתון יותר מבית הרב לנדו עצמו. גורם שהסביר את העמדה ציין במפורש: "אם נתניהו ישיג רוב והחוק יעלה להצבעה - נתמוך בו." כלומר, הדלת לא נטרקת לגמרי - היא רק נסגרת בפני נתניהו ספציפית, כל עוד לא הוכח אחרת.

הפרשן הפוליטי עמית סגל העריך הערב כי בסבירות גבוהה הבחירות ייערכו ב-15 בספטמבר - יומיים אחרי ראש השנה. תאריך זה, לפי ההערכות, הוא כזה שעליו עשויות להסכים כלל מפלגות הקואליציה. נתניהו מנסה למרוח את הזמן ולדחות את ההצבעה הסופית על פיזור הכנסת לפחות עד סוף השבוע הבא - אך החרדים הבהירו שלא יאפשרו דחיות נוספות.

עם זאת, הערכות פוליטיות עדכניות מצביעות על כך שהסיכוי לקדם את הבחירות לספטמבר נמוך בהרבה ממה שנראה עד לאחרונה, וכי הבחירות יתקיימו כנראה באוקטובר - קרוב למועדן המקורי.

בבתי גדולי ישראל הליטאים מתנהלים בימים אלו דיונים נוספים על מהלכים פוליטיים עתידיים, כולל שאלת הרכב הסיעות לקראת הבחירות. המשחק הפוליטי עובר כעת לחדרים אחרים - אלה שבהם נקבע לא רק מתי הולכים לבחירות, אלא עם מי.