מהלך חריג התרחש בוועדת החינוך של הכנסת: נציג המטה לביטחון לאומי דרש כי הצעת חוק המורשת ליהודה, שומרון ועזה תועבר לעיונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו אישית, לפני שתצביע עליה ועדת השרים לחקיקה ותעלה להצבעה במליאה. מדובר בהצעת חוק שמבקשת להקים רשות מורשת אזרחית ישראלית שתנהל אתרי עתיקות בשטחי הרשות הפלסטינית וברצועת עזה - ושכמעט כל גורמי המקצוע והביטחון מתנגדים לה בחריפות.
גדעון שביב, נציג המטה לביטחון לאומי בדיון, אמר כי "עליו לראות את החקיקה לפני ההצבעה בוועדת שרים ובמליאה". אמירה זו מלמדת שגם בתוך מערכות המדינה מבינים שאין מדובר בתיקון ארכיאולוגי טכני, אלא בצעד בעל השלכות מדיניות וביטחוניות כבדות שיש להעלות לדרג הגבוה ביותר.
הצעת החוק, שיוזמיה הם חברי הכנסת עמית הלוי ואביחי בוארון מהליכוד, מבקשת להקים "רשות מורשת יהודה, שומרון ועזה" שתהיה כפופה לשר המורשת. הרשות תהיה אחראית לשימור ושחזור עתיקות, חפירות, פיתוח ואתרים - ואף תקבל סמכות להפקיע מקרקעין. כיום, הטיפול בעתיקות ביהודה ושומרון מופקד בידי קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי, הכפוף למפקד הצבאי. המעבר לגוף אזרחי עצמאי הוא שינוי מהותי ותקדימי.
היועצת המשפטית של ועדת החינוך, תמי סלע, פרסמה חוות דעת נוקבת שמתנגדת להצעה. לדבריה, מדובר בהצעה "חריגה מאוד ותקדימית", שכן רשות אזרחית ישראלית שאינה כפופה לצה"ל תקבל סמכויות על שטחים פלסטיניים ועל אזרחי הרשות. סלע הסבירה כי ההצעה עומדת בסתירה להסכמי אוסלו ומהווה "הפרה של כללי המשפט הבינלאומי". היא הוסיפה כי "חקיקת הצעת החוק עשויה לחזק טענות על מהלך של סיפוח זוחל" - וכי "ככל שתתקיים בחינה חוקתית בבגץ, עלול להתעורר קושי להצדיק את התועלת של החקיקה אל מול הנזקים".
גם צבא ישראל מתנגד. נציגת היועמ"ש ליהודה ושומרון, רס"ן מרטה קרמנקו, אמרה בדיון כי הקניית סמכויות לגוף אזרחי ביחס לאתרים ברצועה "עלולה לפגוע במעמד הגורמים הצבאיים והביטחוניים ולהיתפס בזירה הבינלאומית כצעד בעל מאפיינים של סיפוח דה-פקטו". נציג חטיבת הדין הבינלאומי בצבא, עמרי שלום, הוסיף כי בעזה הדברים חריפים עוד יותר: "הכנסת גוף ישראלי בצורה כזאת עשויה לפגוע במאמצים" להכנסת גורמים בינלאומיים לרצועה, בהתאם לתוכנית שעל הצבא לממש.
האקדמיה הישראלית למדעים, הגוף המאגד את החוקרים במדינה, פנתה לראש הממשלה בדרישה לעצור את החקיקה. "העברת החוק תיתפס בעולם המדיני והאקדמי כסיפוח שטחי יהודה ושומרון", נכתב במכתב. "דבר זה יביא ללא ספק להחמרה מיידית בקשרים הבינלאומיים של ישראל בתחום הארכיאולוגיה, ותהיה לו השפעה גם על תחומי מדע ומחקר אחרים". מועצת רשות העתיקות העבירה אף היא נייר עמדה ובו אזהרה מפני נזק "לקשרים האקדמיים של רשות העתיקות ומדינת ישראל עם גורמים בינלאומיים".
על אף ההתנגדות הגורפת, יוזמי ההצעה - ובהם יושב-ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת צבי סוכות מהציונות הדתית - נחושים לקדם אותה. חברי הכנסת הלוי וסוכות הצהירו בגלוי כי מטרת ההצעה היא להרחיב את הריבונות הישראלית ביהודה ושומרון ובעזה. בשבוע שעבר אף הרחיבו את תחולת החוק וצירפו לו את רצועת עזה, מהלך שעורר ביקורת נוספת. חברת הכנסת עדי עזוז טענה בדיון כי הוספת עזה היא "נושא חדש" שמחייב דיון נפרד, אך ועדת הכנסת דחתה את טענתה.
הנייר המשפטי של ועדת החינוך מעלה קושי נוסף: החוק המוצע קובע שבמקרה של סתירה בינו לבין כל דין אחר, לרבות תחיקת הביטחון, יגבר החוק החדש. כלומר, רשות אזרחית תקבל עדיפות על פני הצבא בשטח שהיה עד כה בסמכותו הבלעדית. שביב מהמטה לביטחון לאומי ציין בנוסף כי על החוק לעמוד בתנאים שנקבעו בוועדת השרים לחקיקה, ו"שלא ישתמע כי מדובר בשינוי מעמד השטח".
ועדת החינוך צפויה להמשיך את דיוניה ולהצביע על העברת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. עם זאת, אם הקואליציה תחליט שלא לקדם אותה, או אם חקיקת פיזור הכנסת תואץ בימים הקרובים, ייתכן שההצבעה הסופית לא תגיע כלל לפלנום.
כעת הכדור עובר לנתניהו: האם ראש הממשלה יתערב ויעצור הצעה שגורמי הביטחון, המשפט והאקדמיה מזהירים שעלולה להביא לנזק דיפלומטי חמור לישראל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה