תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב זינקו לרמות שלא נראו מאז 2007, בזמן שהמתיחות בין ארה"ב לאיראן ממשיכה לסחוט את שוק האנרגיה העולמי. התשואה על אג"ח ל-10 שנים עומדת כעת על 4.58%, לעומת כ-4% לפני תחילת הלחימה, ואג"ח ל-30 שנה נגעה בשיא של 5.2% - הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. אלה לא מספרים שנשארים בשוק האג"ח בלבד: הם כבר מתורגמים לעלויות משכנתאות, הלוואות לחברות, ותמחור מחדש של מניות צמיחה בכל העולם.
הסיפור מתחיל במצר הורמוז. מאז שהמלחמה בין ארה"ב לאיראן פרצה בסוף פברואר, הסגר הימי חסם חלק ניכר משינוע הנפט ממדינות המפרץ - מצר שדרכו עובר כ-21% מסחר הנפט העולמי. מחיר הנפט האמריקאי טיפס ממחיר של כ-67-70 דולר לפני ההסלמה לרמות של יותר מ-100 דולר לחבית, ובשיאים האחרונים התקרב לאזור 110 דולר. הנפט הבריטי עבר גם הוא את רף 110 הדולרים. שחרור עתק של מאגרים אסטרטגיים - כמעט 18 מיליון חביות בשבוע אחד בלבד, כמות שלא נראתה אפילו בימי הפלישה הרוסית לאוקראינה - בלם את הזינוק, אך לא הצליח להחזיר את המחיר לרמות שלפני הלחימה.
בסוף השבוע האחרון הגיעו סימני אופטימיות: נמסר כי ארה"ב ואיראן מתקרבות להבנות ראשוניות שיכולות לכלול הפסקת אש ופתיחה מחודשת של נתיב השיט בהורמוז. על רקע הפרסומים האלה, מחיר הנפט האמריקאי צנח ממעל 100 דולר לחבית לקצת מעל 90, ומחיר הברנט צפוי לעמוד בסביבות 100 דולר. אך גם אם ייחתם הסכם, הכלכלנים מזהירים שהנזק כבר נעשה. אור אזרן, כלכלן מחקר בבנק לאומי, מסביר כי "גם אם המצר ייפתח והכל יהיה טוב, המחיר יירד אבל לא משמעותית. לא סביר שנראה בטווח הקצר ירידה לרמה של 60 דולר לחבית כפי שהיה לפני המלחמה".
אנרגיה יקרה פירושה אינפלציה גבוהה, ואינפלציה גבוהה פירושה פד שאינו ממהר להוריד ריבית. זו בדיוק הדינמיקה שמלחיצה את שוק האג"ח. הטריגר האחרון היה נתון מדד המחירים ליצרן, שהראה עלייה שנתית של 6% באפריל - הרמה הגבוהה ביותר בארבע שנים. עבור המשקיעים, זהו סימן לכך שעלויות הייצור הגבוהות יעברו בהמשך לצרכנים. ציפיות האינפלציה לשנה קדימה בשוק עלו מעל 4%, והאיצו גל מכירות באג"ח. ביל קמפבל, מנהל תיקים בחברת ניהול ההשקעות DoubleLine, מזהיר מפני מעגל שמזין את עצמו: הממשלה משלמת יותר ריבית, נדרשת לגייס יותר חוב, והמשקיעים דורשים תשואה גבוהה עוד יותר.
עבור תקציב ממשלת ארה"ב, המספרים כבר כואבים. לפי חישובים המבוססים על מודלים של משרד התקציב של הקונגרס, אם התשואה ל-10 שנים תישאר ברמה הנוכחית עד סוף שנת התקציב ב-30 בספטמבר, תשלומי הריבית יגדלו ב-כ-8 מיליארד דולר. אך אם הרמות הנוכחיות יישמרו לאורך זמן - עד שנת 2027 - תוספת תשלומי הריבית עלולה להגיע ל-יותר מ-30 מיליארד דולר. הוצאות הריבית של הממשל הפדרלי כבר מתקרבות לקצב של טריליון דולר בשנה, והגירעון הפדרלי צפוי לעמוד השנה על כ-1.9 טריליון דולר, שהם 5.8% מהתוצר.
שר האוצר סקוט בסנט טוען שהתחזיות אינן נותנות משקל מספק לפוטנציאל הצמיחה תחת מדיניות טראמפ, אך בשוק ההון יש מי שמסכימים שהמנגנון פועל כרגע בכיוון ההפוך. בוב מישל, מנהל ההשקעות הראשי בתחום האג"ח ב-JPMorgan Asset Management, מתאר את חזרת "משקיעי האג"ח המשמעתיים" - שחקנים שמענישים ממשלות דרך השוק כאשר הם סבורים שהמדיניות הפיסקלית רופפת מדי. בסקר מנהלי קרנות של בנק אוף אמריקה, 62% מהמשיבים העריכו שהתשואה ל-30 שנה עשויה לעבור את 6% בתוך שנה אם התנודתיות תימשך.
מחוץ לוול סטריט, גם מדינות המפרץ חטפות מכה קשה. ערב הסעודית מוצאת עצמה נאלצת לצמצם את פרויקט הדגל של נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן, ניאום: בסוף השבוע בוטל חוזה עתק בסך 1.6 מיליארד דולר עם חברה איטלקית, לתכנון והקמה של 57 קילומטר מסילת רכבת מהירה. קטאר, שסקטור הגז מהווה כ-37% מהתוצר שלה, מצאה עצמה ללא יכולת יצוא כל עוד ההורמוז חסום, ואיירווייז שלה נמנעת ממתן מענקים לקרוב ל-60 אלף עובדים. איחוד האמירויות הציבה תוכנית סיוע לעסקים בסך 408 מיליון דולר.
גם אם ייפתח ההורמוז, המלחים הנטושים בים, הפגיעות בתשתיות הנפט, וגיוון מקורות האספקה הבינלאומיים שכבר מתחיל - כל אלה ישאירו חותם ארוך טווח. פרופ' קרסנה מהמרכז לשיתוף פעולה אזורי באוניברסיטת תל אביב מסביר כי "יעברו חודשים מהזמן שבו הספינות הראשונות יעזבו את הורמוז אחרי הסרת הסגר ועד שיגיעו ליעד". מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי אמר כי ייקח לפחות ארבעה חודשים להעלות את זרימת הנפט ל-80% מהרמות הרגילות, גם אם המלחמה תסתיים באופן מיידי, ורק ב-2027 תחזור הזרימה לנורמה מלאה.
עלייה בתשואות הארוכות לא נשארת בשוק האג"ח בלבד: היא מייקרת את כל שרשרת המימון לחברות, מגדילה עלויות משכנתאות, ומחייבת חברות טכנולוגיה ותשתיות לשלם יותר על ההשקעות הגדולות שלהן במרכזי נתונים ובינה מלאכותית. קנת רוגוף, כלכלן מהרווארד ולשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, מזהיר כי ארה"ב לכודה בלחצים פופוליסטיים שמקשים על צמצום גירעונות. אחת האפשרויות שנידונות בוושינגטון היא מהלך שבו הפד מוכר אג"ח קצרות וקונה אג"ח ארוכות כדי ללחוץ מטה את התשואות הארוכות, אך מרבית המשקיעים מעדיפים פתרון ישיר יותר - העלאת הכנסות ממסים או קיצוץ הוצאות. כמעט אף אחד מהם אינו מעריך שקיים רצון פוליטי לעשות זאת.
גם אם יושג הסכם שיפתח את הורמוז בימים הקרובים, הכלכלנים מסכימים שהנזק לשווקים ולתקציב הפדרלי לא ייעלם בבת אחת, וסביבת הריביות הגבוהה צפויה להמשיך ולהכביד על הממשל האמריקאי ועל שוקי ההון לאורך כל שנת 2027 לפחות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה