מוחמד-באקר קאליבאף נבחר מחדש לקדנציה נוספת כיושב ראש הפרלמנט האיראני. הבחירה מחזקת את מעמדו כאחת הדמויות הבולטות והחזקות ביותר במשטר בטהראן, בשעה שאיראן מנהלת שיחות מול ארצות הברית בסוגיית הגרעין.
קאליבאף אינו רק ראש הפרלמנט. הוא גם האיש שמוביל את צוות המשא ומתן האיראני מול ארצות הברית, מה שהופך אותו לשחקן המרכזי ביותר בזירה הדיפלומטית האיראנית כיום. שני התפקידים יחד מקנים לו עמדת כוח שאין לה אח ורע בטהראן.
הפרדוקס הפוליטי האיראני ניכר היטב: לפני פחות משנה ריצה קאליבאף מועמדות לנשיאות איראן - ולא זכה. הבחירות הלאומיות העלו לשלטון את מסעוד פזשכיאן, שבחר לאחרונה לא להגיש מועמדות מחדש לתפקיד וממלא תפקיד שוליים יחסית בקבלת ההחלטות האיראנית. קאליבאף, שהפסיד לו בקלפיות, הוא שאוחז הלכה למעשה במושכות.
קאליבאף הוא בכיר ותיק במשטר האיראני. הוא שימש בעברו מפקד משמרות המהפכה, ראש עיריית טהראן ומועמד נשיאות כושל בכמה מחזורי בחירות. כל אחת מהכישלונות הבחירתיים הללו לא הורידה אותו מהרשימה הפוליטית, ובכל פעם הוא חזר לעמדות כוח מרכזיות.
הבחירה המחודשת לראשות הפרלמנט מגיעה בעיתוי רגיש, כשהשיחות בין איראן לארצות הברית על תוכנית הגרעין נמצאות בשלב קריטי. קאליבאף, שמוביל את הצוות האיראני במשא ומתן, מחזיק כעת בגב פרלמנטרי מוצק שמחזק את ידיו גם בזירה הדיפלומטית.
השאלה הפתוחה כעת היא כיצד יבוא לידי ביטוי הכוח הכפול שמרכז קאליבאף בידיו בהמשך שיחות הגרעין, ועד כמה תמשיך נשיאות פזשכיאן לשמש חזות ריטואלית בלבד מול הכוח הממשי שמחזיק יושב ראש הפרלמנט.
בחירתו המחודשת של קאליבאף מבססת את מעמדו כאיש החזק האמיתי של איראן - גם ללא תואר נשיאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה