הוועדה המוניטארית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הכריזה היום (שני) על הורדת ריבית של רבע אחוז, ומשיקה את הריבית ל-3.75%. ריבית הפריים עומדת כעת על 5.25%. מדובר בהורדה השנייה מתחילת השנה, ואחת מהחלטות הריבית המשמעותיות יותר מאז פרצה המלחמה.
ההחלטה לא הייתה פשוטה. בשתי ישיבות רצופות קודמות בחרה הוועדה להשאיר את הריבית ללא שינוי על 4%, בשל אי-הוודאות הכלכלית והביטחונית. הפעם, שני גורמים מרכזיים הכריעו את הכף לטובת הורדה.
הגורם הראשון הוא האינפלציה. הנתונים האחרונים מראים שהאינפלציה השנתית התייצבה על קצב של 1.9% - עמוק בתוך היעד שהציבה הממשלה לעצמה. כלומר, האינפלציה כבר אינה בעיה דחופה שמצדיקה שמירה על ריבית גבוהה.
בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמד שיעור האינפלציה השנתי באפריל על 1.5% בלבד, נתון שמחזק את ההערכה שהלחצים המקומיים התמתנו - זאת אף על פי שמדד המחירים לצרכן של חודש אפריל עצמו רשם עלייה חדה של 1.2%. ציפיות החזאים והשווקים לאינפלציה לשנה קדימה מצויות אף הן בסביבת מרכז היעד.
הגורם השני הוא המצב הביטחוני. הוועדה לקחה בחשבון את האפשרות לסיום העימות הצבאי במזרח התיכון. הערכה שכלכלת ישראל עשויה להיכנס בקרוב לתקופת התאוששות ושגרה גדולה יותר, פתחה פתח להקלה מוניטארית.
ההורדה הראשונה השנה בוצעה בינואר, גם אז של רבע אחוז בדיוק - מ-4.25% ל-4%. דפוס זה של הורדות מדודות ומתונות מאפיין את גישת בנק ישראל מאז שהחל מחזור ההורדות - צעד אחד, עצירה, הערכת מצב, צעד נוסף. זהו ניגוד מובהק לאופן שבו בנקים מרכזיים מסוימים בעולם פועלים בתקופות משבר.
מבחינה היסטורית, מדובר בחזרה לקידומת 3% לראשונה מאז אפריל 2023 - החודש שבו החליט בנק ישראל להעלות את הריבית מ-3.75% ל-4.25% בדרך לשיא של 4.75% שנרשם במאי אותה שנה.
גורם נוסף שתמך בהחלטה הוא התחזקות חדה של השקל. מאז החלטת הריבית הקודמת יוסף השקל ב-8.3% מול הדולר, ב-7.2% מול האירו וב-7.4% במונחים של סל המטבעות. הדולר עומד כיום על כ-2.88 שקלים - שפל של יותר משלושה עשורים. ייסוף כזה מוזיל את היבוא ומרסן חלק מלחצי המחירים, ולכן הוא מרחיב את מרחב הפעולה של בנק ישראל. עם זאת, אם הדולר ימשיך לרדת ויתקרב לאזור 2.80 שקלים, עשוי בנק ישראל להידרש לשאלת ההתערבות בשוק המט"ח.
מאחורי ההחלטה עומדת גם חולשה בפעילות הכלכלית הריאלית. נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 מציגים תכווצות של התוצר בקצב שנתי של 3.3%, כשהתוצר העסקי ירד ב-3.1%. הצריכה הפרטית ירדה ב-4.7% והצריכה הציבורית ירדה ב-5.7%. רמת התוצר עדיין נמוכה בכ-4.5% מהמגמה ארוכת הטווח. עם זאת, בנק ישראל מציין שמדדים שוטפים כבר מצביעים על התאוששות: הוצאות בכרטיסי אשראי חזרו ומצויות מעט מעל קו המגמה.
גם שוק העבודה עדיין נושא את מחיר המילואים. שיעור האבטלה הרחבה ירד מ-15.9% במרץ ל-5.9% באפריל, אך שיעור הנעדרים זמנית מעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות במרץ וירד קלות ל-1.2% באפריל. שיעור התעסוקה עמד באפריל על 60.2% ושיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל-4% לאחר ירידה ניכרת במרץ.
הורדת ריבית משפיעה ישירות על הכיס של בעלי משכנתאות בריבית משתנה ובריבית פריים. ירידה של רבע אחוז מקטינה את ההחזר החודשי, אם כי מדובר בסכומים מתונים לכל לווה בנפרד. בטווח הרחוק יותר, ריבית נמוכה מזרימה כסף לכלכלה, מעודדת עסקים ללוות ולהשקיע, ומסייעת לצמיחה.
השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את הכלכלנים היא מה יקרה בהמשך. האם בנק ישראל ימשיך להוריד את הריבית בצעדים נוספים בחודשים הקרובים, או שיעצור שוב להמתנה? הרבה תלוי בהתפתחויות בשני הגורמים שהכריעו הפעם: נתוני האינפלציה הבאים, ומה יקרה בשטח מבחינה ביטחונית.
אם הסכם הפסקת אש או הסדר כלשהו יתגבש ברצועת עזה ובגזרות הנוספות, הדבר עשוי להאיץ את תהליך ההורדות. לעומת זאת, החמרה מחודשת בלחימה או עלייה מחדש באינפלציה עלולות לעצור את המגמה ולהשאיר את הריבית קפואה שוב לפרקי זמן ממושכים, כפי שכבר קרה בשתי הישיבות האחרונות.
נכון להחלטה זו, ריבית בנק ישראל נמצאת ברמה של 3.75%, רחוקה עוד מהרמות הנמוכות היסטורית שאפיינו את ישראל לפני גל העלאות הריבית הגלובלי שהחל ב-2022. הדרך להורדות נוספות עוד ארוכה, אך הכיוון ברור.
בנק ישראל ממשיך במדיניות ריבית יורדת ומדודה, כשהמבחן האמיתי יגיע בחודשים הקרובים עם נתוני האינפלציה ועדכוני המצב הביטחוני.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה