ארה"ב הפציצה סירות ואתרי טילים איראניים - ארבעה הרוגים

הצבא האמריקאי תקף אתרי שיגור טילים וסירות איראניות שניסו להניח מוקשים בדרום איראן ובמצר הורמוז - בדיוק בזמן שמשלחת איראנית בכירה ישבה בחדרי המשא ומתן בקטאר. זו לא סתם עוד פרובוקציה: זו תמונה שחושפת את המבנה האמיתי של "ההפסקת האש" שטראמפ כל כך אוהב לשווק - עשרות ימים של לחימה שקטה, מסווגת כ"הגנה עצמית", בד בבד עם דיפלומטיה שמייצרת בעיקר כותרות.

פיקוד המרכז האמריקאי הגדיר את המהלך כ"הגנתי", תוך שהדגיש שאין הוא מבשר סיום להפסקת האש. קפטן הצי טים הוקינס אמר כי הכוחות "ממשיכים להגן על עצמם תוך שמירה על איפוק בזמן הפסקת האש". אלא שהגדרות כאלה הן גמישות ומועילות: הן מאפשרות לנהל מבצעים מתמשכים מבלי לקבל אחריות רשמית על פרוץ העימות מחדש.

באיראן, הדיווחים היו חדים יותר. אתר הידיעות "טבנק", הקרוב לשורות משמרות המהפכה, דיווח על ארבעה חיילים שנהרגו בתקיפות האמריקאיות על סירות. הטלוויזיה הממלכתית האיראנית דיווחה על פיצוצים באזור בנדר עבס, עיר על מצר הורמוז שבה נמצאים נמל צבאי ושדה תעופה דו-שימושי. סוכנות הידיעות "מהר" מיהרה לדווח שהמצב "בשליטה מלאה" ואין סיבה לחשש - ניסוח שמלמד בדיוק כמה לא מדובר בכך.

לפי דיווחים מפורטים יותר שהצטברו, חלק מהתקיפות הטביעו שני כלי שיט של משמרות המהפכה שנתפסו תוך כדי ניסיון לשתול מוקשים. בתגובה שיגרו האיראנים טילים לעבר מטוסי קרב אמריקניים, מה שהוביל להפצצה של סוללת טילים בבסיס הצבאי בבנדר עבאס. פיצוצים נשמעו גם באזורי סיריק וג'אסק, כאשר סוכנות "תסנים" ציינה לפחות שלושה פיצוצים. שוקי האנרגיה הגיבו מיד: הנפט האמריקאי מסוג WTI טיפס לכמעט 91 דולר לחבית, והחוזים על מדד S&P 500 רשמו ירידה של כ-0.3%.

לצד אתרי השיגור והסירות, כללו המטרות גם אתר ניטרול אוויר - פרט שמרחיב את היקף המבצע מעבר להגנה ימית צרה ומעיד על מתקפה שיטתית יותר על יכולות הלחימה האיראניות באזור. לפי בכיר בצבא ארה"ב, במהלך האירועים איימו טילי קרקע-אוויר איראניים על כ-20 ספינות מלחמה אמריקניות, כולל שתי נושאות מטוסים וכלי השיט המלווים אותן, שאוכפות את המצור הימי נגד נמלי איראן.

ובינתיים, בקטאר: משלחת איראנית בראשות יושב ראש הפרלמנט מוחמד באגר אל-גאליבף ישבה לשיחות. לצדו שר החוץ עבאס אראגצ'י ונגיד הבנק המרכזי עבדולנסר חמאתי. נוכחותו של נגיד הבנק אינה מקרית: לפי הדיווחים, חלק מרכזי בדיון עוסק בשחרור נכסים איראניים מוקפאים, כולל אלה המוחזקים בקטאר. הדבר האמיתי שנמצא על השולחן אינו הגרעין, אלא מיליארדים.

ומכאן מגיע הסיבוך הפוליטי של טראמפ. רפובליקאים בכירים מותחים ביקורת על פרטי ההסכם המתגבש, שלפי הדיווחים יכלול שחרור נכסים מוקפאים לטהראן. הם טוענים שהמבנה דומה מדי לעסקת הגרעין של אובמה מ-2015 - עסקה שטראמפ עצמו הגדיר כסכנה לאומית וביטל. כעת הוא עלול להיות מי שחוזר עליה בגרסה מחודשת, עם נתון נוסף: מצר הורמוז בין השאר.

ה"וול סטריט ג'ורנל" מדווח כי חלה האטה ממשית במשא ומתן. שני הצדדים מתבצרים בעמדותיהם בשני הסוגיות המרכזיות: תוכנית הגרעין וגובה ואופן ההקלות הכלכליות לאיראן. לפי ההסכם שנדון כעת, איראן תחזיר את השיט המסחרי דרך מצר הורמוז, אך כל שאלת הגרעין תידון רק בשלב שני, ורק 30 עד 60 יום לאחר חתימת מסמך ראשוני. זו נוסחה שנוחה לאיראן: לשחרר לחץ כלכלי מיידי תמורת הבטחות עתידיות שניתן לדחות ולעכב.

טראמפ עצמו מתנהל בשני קולות במקביל. בפרסום ברשת "טרות' סושיאל" כתב שהשיחות עם איראן מתנהלות "יפה", אך הוסיף אזהרה על מתקפות חדשות אם ייכשלו. "רק עסקה גדולה לכולם, או לא עסקה בכלל", כתב. ביום שני הוא הציע נדבך שנראה כפשרה: האורניום המועשר לא יצטרך להיות מועבר לחוץ לאיראן, אלא יושמד בתוכה, בפיקוח סוכנות גרעין בינלאומית. מומחים ציינו שזה שינוי משמעותי בעמדה האמריקאית - אחרי שבעבר ארה"ב דרשה העברת המלאי לרוסיה או לאמריקה.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, שנמצא בביקור רשמי בהודו, התבטא בצלילות מחושבת: "היו שיחות בקטאר היום, נראה אם נצליח להתקדם. יש הרבה קדימה ואחורה על ניסוח ספציפי במסמך הראשוני". ואז הוסיף את המשפט שחושף את עמדת הכוח האמריקאית: מצר הורמוז ייפתח "בין כה ובין כה". כלומר - עם עסקה או בלעדיה.

צילום: מרקו רוביו

רוביו הוסיף כי השיחות עשויות להימשך עוד כמה ימים, וניסח את עמדת הנשיא בצורה ישירה: "הוא יגיע לעסקה טובה, או שלא יגיע לעסקה בכלל". בנוסף, דווח על תקיפות חדשות בבנדר עבאס - הפעם בסוללת טילים נוספת - שהוסיפו מתח לאווירת השיחות גם בשלבים המאוחרים יותר של היום. דובר הפרלמנט האיראני הבהיר בינתיים בראיון כי טהרן "לא תוותר על טכנולוגיית ההעשרה" ו"אנחנו בעמדת כוח".

ממד נוסף שמסבך את התמונה הדיפלומטית: איראן העבירה לוושינגטון אזהרה חמורה כי כל תקיפה ישראלית בביירות, ובפרט בפרברים הדרומיים של העיר, תוביל לעצירה מיידית של כלל המגעים ותפיל לגמרי את המסלול לסיום המלחמה. מקור איראני רשמי מסר כי "פגיעה בבירה הלבנונית תשבש את המאמצים הכבירים שנעשו ותוריד לטמיון את הבנות המסגרת שכבר הושגו". הצד הישראלי מתנהל בקו הפוך, כאשר נתניהו הנחה את צה"ל להכות בחיזבאללה, ובכיר אמריקני מסר כי ממשל טראמפ יתמוך בהסלמה זו.

לדברי נתניהו, ישראל נחושה "לרסק" את חיזבאללה בלבנון - הצהרה שמגיעה בדיוק בזמן שמשא ומתן הגרעין בדוחא מותנה, לפי האיראנים, בהפסקת הלחימה בצפון. שר החוץ האיראני אראגצ'י אפילו מצא לנכון לשבח את חיזבאללה על "ההתנגדות מול ישראל" מתוך הסבב הדיפלומטי עצמו - מהלך שממחיש עד כמה שני המסלולים, הצבאי-לבנוני והדיפלומטי-גרעיני, שזורים זה בזה ומאיימים לפוצץ אחד את השני.

בישראל, נשמעו אזעקות בקהילת הגבול הצפוני סאסא, אולם הצבא הודיע כי מדובר בהתרעת שווא ותושבים שוחררו מהמקלטים. במקביל, ראש ממשלת קנדה מארק קארני שוחח עם הנשיא הישראלי יצחק הרצוג וגינה את הטיפול בפעילי הצי שנועד לעזה כ"בלתי מתקבל על הדעת", תוך קריאה לחקירה עצמאית ובמיוחד על רקע פרסום סרטון מלגלג של השר בן גביר על הפעילים, ביניהם 12 אזרחים קנדים.

ההמהלכים הצבאיים והדיפלומטיים מתרחשים ברקע לחץ פנים-אמריקאי מוחשי: ארה"ב נמצאת חודשים ספורים לפני הבחירות לביניים, והמחירים לצרכן עולים בין השאר בשל הפרעות בשיט הגלובלי. כמות חמישית מיצוא הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמי עוברת בדרך כלל דרך מצר הורמוז. פתיחתו מחדש לשיט מסחרי חופשי היא ניצחון פוליטי שטראמפ זקוק לו. השאלה היא במה הוא מוכן לשלם עבורו.