היקף המשכנתאות שבפיגור של יותר מ-90 יום הגיע באפריל 2026 לרמה של 4.43 מיליארד שקל, הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם בנתוני בנק ישראל. מדובר בשיא שבר את השיא שנקבע כבר בחודש מרץ האחרון, ומשקף עלייה חדה של 23.5% בתוך שנה בלבד. באפריל 2025 עמד היקף המשכנתאות בפיגור על כ-3.58 מיליארד שקל בלבד.
כדי להבין את הגודל: יתרת כלל הלוואות המשכנתה הפעילות בישראל מסתכמת בקרוב ל-653 מיליארד שקל. כלומר, ההלוואות בפיגור מהוות כ-0.68% מהיתרה הכוללת - שיעור שאינו גבוה בפני עצמו. ואולם הקצב שבו הוא עולה הוא שמדליק את הנורה האדומה. בדצמבר 2025 עמד שיעור הפיגורים על 0.66%, ובאפריל 2025 על 0.59% בלבד. בתוך שנה הוא כבר קפץ בכמעט עשירית. הנתון מעיד על כך שחלק הולך וגדל ממשקי הבית בישראל מתקשה לעמוד בהחזרי המשכנתה החודשיים.
הנתונים מגיעים על רקע עלייה עקבית בגובה המשכנתה הממוצעת. באפריל 2026 עמדה המשכנתה הממוצעת על 1.116 מיליון שקל, ירידה קלה של 1.2% לעומת מרץ אך עלייה של 8.3% לעומת אפריל 2025. בחלוקה לפי סוגי לווים, רוכשי דירות להשקעה נטלו משכנתה ממוצעת של כ-1.3 מיליון שקל, ואילו רוכשי דירות במסגרת מבצעי המכר המוזלים של המדינה עמדו על כ-952 אלף שקל.
בחודש אפריל בוצעו 7,144 עסקאות של משכנתאות חדשות, בהיקף כולל של כ-7.994 מיליארד שקל. מדובר בירידה חדה של כ-25.6% לעומת מרץ 2026, שבו ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-10.67 מיליארד שקל ו-9,449 הלוואות. ביחס לאפריל 2025, הירידה מתונה יותר: אז ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.05 מיליארד שקל, כך שהירידה השנתית מסתכמת בכ-1.3% בלבד. אפריל מסמן אפוא חודש חלש ביחס לקצב שנרשם בתחילת 2026, אך לא שינוי מגמה דרמטי. מתחילת השנה ניתנו משכנתאות בסך מצטבר של כ-36.38 מיליארד שקל, לעומת כ-31.88 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025, עלייה של 14.1%.
נתון נוסף הראוי לתשומת לב הוא רמת המינוף. כ-3.78 מיליארד שקל מהמשכנתאות שניטלו באפריל, המהווים 47.5% מכלל ההלוואות, ניתנו בשיעור מימון של יותר מ-60% משווי הנכס. כ-70.2% מהביצועים ניתנו לרכישת נכסים בשווי של יותר מ-2 מיליון שקל, מה שמשקף ריכוז גבוה של שוק המשכנתאות בסגמנט הנכסים היקרים. שיעור ההחזר הממוצע מההכנסה עמד על 29.74%, כאשר כמעט מחצית מהביצועים - כ-3.75 מיליארד שקל - היו בטווח החזר של 30%-40% מההכנסה.
לא רק ההלוואות למגורים מציגות עלייה בפיגורים. בקטגוריה של הלוואות שאינן למטרת מגורים אך מובטחות בדירת מגורים, הסתכמה יתרת ההלוואות באפריל בכ-36.16 מיליארד שקל, ומתוכה כ-482 מיליון שקל היו בפיגור של יותר מ-90 יום - שיעור של 1.33%, גבוה כמעט פי שניים משיעור הפיגורים בתיק המשכנתאות לדיור הרגיל.
הנתונים מגיעים בשעה שבנק ישראל הוריד את הריבית מ-4% ל-3.75%, ההפחתה הראשונה מאז ינואר 2026. ההחלטה התקבלה בעקבות ייסוף של 8.3% בשקל מאז ההחלטה הקודמת, התכנסות האינפלציה למרכז יעד היציבות, וצינון מסוים בשוק השכירות. הפחתת הריבית צפויה להוזיל את החזרי המשכנתא במסלול הפריים בכ-70 שקל בחודש, אם כי לווים במסלולים צמודי מדד ייאלצו לספוג תשלומים גבוהים יותר בשל עליית מדד אפריל.
אולם להפחתת הריבית הייתה השפעה בלתי צפויה על שוק המטבע. יממה לאחר ההכרזה, הדולר צנח בכ-1.2% ונסחר סביב 2.84 שקלים, שפל של שנים. הצפי המוקדם היה שהורדת הריבית תחליש את השקל ותחזק את הדולר, אך השוק נע בכיוון ההפוך לחלוטין. גם האירו נחלש ונסחר בכ-3.30 שקלים. מתחילת החודש איבד הדולר יותר מ-3% מול השקל, ומתחילת השנה הירידה מסתכמת ביותר מ-10%. הכלכלן הראשי של בנק מזרחי, רונן מנחם, מסר כי בנק ישראל אינו רואה כעת צורך לפעול למיתון ייסוף השקל באמצעות רכישות מטבע חוץ. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הבהיר כי אין בכוונתו להתערב ישירות בשוק המטבע, וכי ייסוף השקל משקף את חוסן הכלכלה ומהווה בשורה טובה ליוקר המחיה.
המצב יוצר פרדוקס מובנה: הורדת הריבית מוזילה חלקית את ההחזרים החודשיים, אך לא בהכרח תצמצם בטווח המיידי את גל הפיגורים, שמשקף כבר הצטברות של קשיים ממשיים בקרב שכבות רחבות של משקי הבית. הלחץ הגדול ביותר מגיע ממי שנטל משכנתאות גדולות בשנים האחרונות, כאשר מחירי הנכסים ורמות ההחזר עלו במקביל. השאלה המרכזית שתצטרך בנק ישראל לענות עליה בחודשים הקרובים היא האם הירידה בריבית תגיע בזמן כדי לבלום את המגמה, או שנתוני הפיגורים ימשיכו לשבור שיאים חדשים.
נתוני בנק ישראל לחודש מאי 2026 יפורסמו בקרוב ויאפשרו להעריך האם הורדת הריבית החלה להשפיע על יכולת ההחזר של משקי הבית, או שמגמת הפיגורים ממשיכה להתחזק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה