הקואליציה קובעת: ביום שני ההצבעה הראשונה על פיזור הכנסת

ישראל עשויה להתקרב לבחירות בצעד מהיר ומפתיע. יו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע כי ביום שני הקרוב תתקיים בוועדת הכנסת הצבעה על הצעת חוק פיזור הכנסת לקריאה ראשונה, ובאותו יום ממש יעלה החוק גם למליאה.

"ביום שני יתקיימו בוועדת הכנסת דיון והצבעה על הצעת חוק פיזור הכנסת לקריאה ראשונה, כמו כן החוק יעלה למליאה באותו יום", מסר כץ בהודעתו. לוח הזמנים הצפוף, שבו ועדה ומליאה מתכנסות באותו יום, מלמד שהקואליציה מבקשת לדחוף את ההצעה קדימה במהירות.

לפי המסתמן בשיחות פנימיות בתוך הקואליציה, טווח התאריכים שייכתב בהצעת החוק לקיום הבחירות הוא בין ה-8 בספטמבר ל-27 באוקטובר. מדובר בפרק זמן של כחמישה שבועות שבתוכו יוכרע מועד הקלפיות בפועל. מועד ה-1 בספטמבר נמחק סופית מהדיונים.

בשבוע שעבר אישרה המליאה בקריאה טרומית לא פחות מ-13 הצעות חוק לפיזור, מהקואליציה ומכמעט כל סיעות האופוזיציה. האופוזיציה תמכה בכולן. הקואליציה בחרה להתקדם רק עם הצעתה שלה ועם הצעת כחול לבן, ולהשאיר את הגה בידיה.

מדובר בשלב ראשוני בתהליך החקיקה, אך המשמעות הסמלית והפוליטית של הצבעה כזו היא עצומה. קריאה ראשונה מהווה את הצעד הפורמלי הראשון שמכניס את פיזור הכנסת לנתיב חוקי אמיתי, ומשדרת לכל השחקנים בזירה הפוליטית שהמהלך אינו תיאורטי בלבד.

אולם מאחורי ההודעה הרשמית מסתתרת תמונה מורכבת בהרבה. החוק נתקע בשבועות האחרונים בוועדת הכנסת, ובפנים הקואליציה רחשו מתחים שאיש לא ממהר להודות בהם בפומבי. גורמים בקואליציה טענו כי כץ עצמו אמר בפני חברי הוועדה שהוא "לא ממהר" לדון בחוק, וכי "ב'דגל' וש"ס אמרו לו שזה לא דחוף להם". כץ מכחיש את הציטוט. העיכוב לא עבר בשקט: ארגוני המחאה החרדיים פתחו בביקורת חריפה, וב'אגודת ישראל' יצאו בהאשמה ישירה כי "הח"כים פועלים בניגוד להכרעת גדולי ישראל" - שקבעו לפזר את הכנסת מיידית. בפועל, ש"ס ו'דגל התורה' שמרו על שתיקה שהמבקרים מכנים "תמוהה".

הצהרת כץ לא הגיעה בחלל ריק. ראש הממשלה בנימין נתניהו מוביל כבר תקופה ארוכה את הדיונים סביב המועד שבו תתפזר הכנסת, ובשבועות האחרונים גוברים המתחים בתוך הקואליציה ומולה. ההחלטה על טווח התאריכים שבין ספטמבר לאוקטובר מלמדת שהממשלה שוקלת בחירות עוד לפני סוף השנה.

צילום: בנימין נתניהו

המחלוקת האמיתית היא על התאריך. יו"ר ש"ס אריה דרעי דוחף בכל כוחו לבחירות ב-15 בספטמבר, שחל בד' תשרי, בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים. בישיבת הסיעה הוא טען כי "בחירות בעשרת ימי תשובה זה מהלך טוב לכל גוש הימין, לא רק לש"ס". לא קשה להבין את החשבון: האוכלוסייה החרדית מגיעה לקלפי בכל יום, ביום כיפור לא. נתניהו, לעומתו, מעוניין לפי הערכות פוליטיות לדחות את הבחירות לחשוון, קרוב ככל האפשר לתאריך המקורי של כ"ח חשוון - עוד שבועות בשלטון, עוד זמן לתמרן, עוד אפשרות לשנות את המצב בשטח לפני קלפי.

מאחורי הקלעים מתנהל ויכוח לוהט בתוך הליכוד עצמו על לוח הזמנים. גורמים המעורים בשיחות הפנימיות מסבירים כי אם הולכים לבחירות מוקדמות, נותר חלון אחד בלבד - ואותו תאריך, ה-1 בספטמבר, הוצא אף הוא מהמשחק. שתי סיבות עיקריות עומדות מאחורי הנפילה שלו: האחת היא פחד מאומן - הערכות בסביבת נתניהו מצביעות על כך שעשרות אלפי מצביעים פוטנציאליים מגוש הימין והחרדים עלולים לשהות מחוץ לישראל בשבוע הנסיעות לאומן, מה שנתפס כסיכון ממשי לשיעורי ההצבעה. השנייה היא פתיחת שנת הלימודים - ה-1 בספטמבר חופף לה, כך שהלימודים היו נפתחים בפועל רק ביום שלמחרת הבחירות, מה שהוסיף לסרבול הלוגיסטי ולחוסר הנוחות הציבורית.

אוקטובר הוא חודש עמוס מבחינה לוחית בישראל, עם ריכוז של חגים יהודיים. בחירות ב-27 באוקטובר, לדוגמה, ייערכו סמוך לסוכות ואחרי יום כיפור - לוח זמנים שעשוי לעורר דיון ציבורי סביב ההיתכנות הלוגיסטית.

יו"ר הקואליציה הוא הדמות שאחראית לתיאום בין סיעות הרוב ולקידום לוח החקיקה. כשכץ עצמו מודיע בגלוי על מועד הצבעה, הדבר מרמז שיש גיבוש פנימי ברמה מסוימת, ולא מדובר בניסוי בלון בלבד.

ביום שני צפויים להתברר קווי ההצבעה של הסיעות השונות, וייתכן שיצופו ביקורות ומאמצי עיכוב מצד גורמים בקואליציה עצמה שאינם נלהבים מהמהלך. הקריאה הראשונה היא רק הפתיחה, ולפני שחוק פיזור הכנסת ייכנס לתוקף נדרשות קריאות נוספות, אך כל אחת מהן תגיע כעת בצל ההצבעה הקרובה.

בשלב זה, הפרטים הסופיים טרם אושרו רשמית, והמידע מגיע משיחות פנימיות בתוך הקואליציה. ביום שני יתברר עד כמה הקואליציה מגובשת מאחורי המהלך, ואם ייצור החוק יצלח את הוועדה ואת המליאה - ישראל תצעד צעד מוחשי לעבר קלפיות עוד לפני שנת 2026.