הגליל מתרוקן: הצעירים עוזבים וישראל מחפשת דרך לעצור את השינוי

ל', תושב ותיק מהגליל, מביט על הבניין שבו הוא גר למעלה משני עשורים. הוא מונה פחות מחמש משפחות יהודיות שנותרו בו. בעיר אחרת באזור, ד' מתאר את מה שרואות עיניו: "דגלי ישראל פשוט נעלמו מהרחובות". אין כאן נתוני למ"ס, אין גרפים. יש תחושת בטן שהפכה למציאות חיה, שמורגשת בבניינים, ברחובות ובשכונות של הגליל.

בצל מלחמה מתמשכת בצפון, משבר דיור ארצי ועזיבה שקטה של צעירים, הדיון על עתיד ההתיישבות היהודית בגליל חזר השבוע למרכז הבמה הפוליטית. השאלה שמרחפת מעל הכל כבר אינה רק כלכלית או ביטחונית. היא דמוגרפית.

המספרים מורכבים יותר מכפי שנדמה בדיונים הפוליטיים. לפי נתוני הלמ"ס, בסוף 2022 התגוררו במחוז הצפון כולו כ-1.54 מיליון תושבים, מתוכם כ-822 אלף ערבים, שמהווים כ-53% מהאוכלוסייה. רוב קל, לא רוב מוחץ. הנתון של "80% ערבים בגליל" שנזרק בעבר לחלל האוויר בדיונים פוליטיים אינו משקף את המציאות הכוללת.

אבל כשממקדים את המבט פנימה, לתוך לב הגליל, התמונה מחמירה. הפורום ליהוד הגליל טוען כי בלב הגליל שיעור היהודים צונח לכ-16% בלבד. בעכו, מתוך כ-51 אלף תושבים, התגוררו ב-2022 כ-29 אלף יהודים מול כ-18 אלף ערבים. היהודים עדיין הקבוצה הגדולה ביותר, אך הנוכחות הערבית משמעותית ומורגשת. גם במעלות-תרשיחא, שבה כ-22% מהאוכלוסייה ערבית, תהליכי הגירה פנימית ושכונות מעורבות מתחילים להשאיר את אותותיהם. בנוף הגליל הסיפור דומה.

מי שמובילה כעת את הניסיון לגבש תגובה מדינית היא קבסה אברמזון, ראשת הפורום ליהוד הגליל. בריאיון שנתנה לאחרונה היא הציעה שורת צעדים קונקרטיים. בין הבולטים: הקצאת קרקעות לחיילים משוחררים, ובעיקר ללוחמים, כדי שיוכלו להקים חוות, להתיישב בשטחים פתוחים ולחזק את האחיזה היהודית בגליל. לדבריה, יש לאפשר להם להחכיר קרקע ולבנות עתיד באזור.

אברמזון הציעה גם להחיל מודל של "בן ממשיך", שהיה מיועד עד כה להתיישבות הכפרית בלבד, גם על יישובים עירוניים בצפון. הרעיון: לאפשר לדור הבא להישאר בגליל ולא להידחק החוצה בשל מחירי דיור גבוהים, מחסור בתעסוקה ותשתיות לקויות. "הצעירים בורחים בגלל דיור, תעסוקה ותשתיות", נאמר בדיונים.

הדברים לא נאמרו רק בריאיון. השבוע התקיימה בכנסת ישיבת השדולה לקידום ההתיישבות היהודית בגליל, בראשות יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל וחבר ועדת החוץ והביטחון ח"כ עמית הלוי, בשותפות הפורום ליהוד הגליל. במסגרת הדיון הוצגה מסגרת לתוכנית אב לעידוד ההתיישבות היהודית בגליל, על רקע מה שהמשתתפים תיארו כאתגרים ביטחוניים, דמוגרפיים ולאומיים. הישיבה עצמה מעידה על כך שהנושא עלה מדרגה מהשיח הציבורי לפעולה פרלמנטרית ממשית.

השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא כמה מהתוכניות הללו יצאו מהכנסת לשטח. תוכניות לחיזוק הפריפריה הגלילית נשמעות מזה שנים, ורבות מהן נגנזו. אולם הפעם הרקע שונה: המלחמה בצפון, הריחוק שחש חלק מהתושבים מהמדינה, והתחושה שהשינוי בשטח כבר מורגש בכל מאה מטרים, נותנים לדיון הנוכחי דחיפות שקשה להתעלם ממנה.

בשבועות הקרובים אמורה תוכנית האב לעידוד ההתיישבות בגליל לקבל עיצוב פורמלי יותר, ולהוות בסיס להחלטות תקציביות ורגולטוריות. אם הממשלה תאמץ אותה, יקבלו לוחמים משוחררים אפשרות ממשית להתיישב בגליל עם קרקע, תמיכה ותשתית. אם לא, העדויות על הדגלים שנעלמו מהרחובות ימשיכו להצטבר.