קבוצה של 66 ארכיאולוגים בכירים מכלל האוניברסיטאות בישראל הגישה עתירה דחופה לבית המשפט העליון בדרישה לעצור את מינויה של אסתי שרייבר למנכ"לית רשות העתיקות. מדובר בצעד חריג שמעולם לא נראה בתחום: פרופסורים וחוקרי ארכיאולוגיה מובילים מתאחדים בעתירה אחת נגד מהלכו של שר המורשת עמיחי אליהו, שמכוון להציב אישה ללא כל רקע ארכיאולוגי בראש הגוף האחראי על המורשת הארכיאולוגית של המדינה.
שרייבר, בתפקידה האחרון, שימשה כמנכ"לית עמותת "הדור הבא - צעירים בישראל", ארגון הקשור לחב"ד. אין לה רקע בארכיאולוגיה, ולא ניסיון בניהול גוף ציבורי מורכב. רשות העתיקות מעסיקה 700 עובדים ותקציבה עומד על 400 מיליון שקל בשנה. העותרים מציינים שמדובר בתאגיד רגיש המופקד על נכסי תרבות, מדע, היסטוריה ומורשת של עם שלם.
לפי העתירה, ועדת האיתור דירגה את שרייבר במקום השלישי בלבד, ובפער משמעותי מהמועמדים שהובילו את הרשימה. במקום הראשון דורג ד"ר שחר בץ, בעל דוקטורט בארכיאולוגיה ומחקר המזרח הקדום שניהל פרויקטים נרחבים במגזר הביטחוני. במקום השני דורג אילן רום, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ובכיר בשירותי הביטחון, בעל תואר בארכיאולוגיה. למרות זאת, אליהו בחר דווקא בשרייבר.
לא זו בלבד שהיא לא הובילה את הדירוג - לטענת העותרים, ועדת האיתור הנמיכה מלכתחילה את דרישות הסף לתפקיד כדי לאפשר לה להתמודד. בהשוואה לתנאי הסף שנקבעו ב-2020, הוגמשו הדרישות כך שניסיון בניהול 30 עובדים ו-30 מיליון שקל יוכל לשמש כחלופה לניסיון מקצועי בארכיאולוגיה. בנוסף טוענים העותרים, על בסיס מידע מוסמך המצוי בידיהם, שקורות החיים של שרייבר אינם תואמים את ניסיונה המקצועי בפועל.
הפגמים ההליכיים אינם פחות חמורים בעיני העותרים. לפי העתירה, ועדת האיתור הוקמה מלכתחילה שלא כדין: מועצת רשות העתיקות לא דנה בהארכת כהונת המנכ"ל הנוכחי ולא ביקשה מהשר להקים ועדה. אליהו אף מינה את מנכ"ל משרד המורשת לעמוד בראש ועדת האיתור, במקום גורם מקצועי, בניגוד לנוהל. לפי החוק, סמכות המינוי נתונה לממשלה באישורה, לאחר שמועצת הרשות פנתה בבקשה, והשר הוא גורם ממליץ בלבד.
בין 66 העותרים נמצאים כמה מהשמות הבולטים ביותר בארכיאולוגיה הישראלית: פרופ' עמיחי מזר, חתן פרס ישראל; פרופ' עודד ליפשיץ, חתן פרס אמ"ת ולשעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב; פרופ' איציק שי, לשעבר סגן רקטור אוניברסיטת אריאל; פרופ' זאב וייס, לשעבר ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית; וחגית מעוז, מנהלת היכל הספר.
פרופ' ליפשיץ הסביר את ההחלטה לעתור: "כאשר עשרות מבכירי הארכיאולוגים בישראל, מכל האוניברסיטאות ומכל תחומי המחקר, מתאחדים סביב עתירה אחת - זו איננה מחלוקת אישית או פוליטית, אלא דאגה עמוקה לעתיד המחקר, המורשת והאמון הציבורי". הוא הוסיף: "מי שמופקד על העתיקות חייב להיבחר בהליך שמעורר אמון מקצועי וציבורי מלא. אנחנו מבקשים דבר פשוט: שהליך המינוי יתנהל לפי כללי מקצועיות, שוויון ומינהל תקין, בלי קיצורי דרך".
העתירה מוסיפה נקודה שמשקלה הפוליטי כבד במיוחד: ישראל נמצאת בפתחה של תקופת בחירות, לאחר שהצעת חוק לפיזור הכנסת אושרה בקריאה טרומית ונכנסה למסלול חקיקה פעיל. לטענת הארכיאולוגים, ביצוע מינוי קבע בנסיבות אלה, כשקיימת אפשרות לאיוש זמני, חורג מכללי האיפוק החלים על הממשלה ושריה בתקופת בחירות. הם מבקשים לבטל את המינוי עוד לפני שהפך לעובדה מוגמרת. אליהו, לעומת זאת, מפעיל לחץ על מועצת רשות העתיקות לאשר את המינוי בזריזות. ממשרדו לא נמסרה תגובה לטענות.
בית המשפט העליון טרם הכריע בעתירה, ועיניים נשואות לבירור הדחוף שביקשו 66 מהארכיאולוגים הבכירים בישראל לקיים בהקדם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה