רשת המסעדות האסייתיות קיסו מקדמת הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-400 מיליון שקל. החברה, המפעילה שמונה מסעדות באזור גוש דן, השרון והשפלה, מכוונת לגייס כ-88 מיליון שקל - ותהפוך לרשת המסעדות הראשונה שמניותיה ייסחרו בבורסה המקומית. את המהלך מוביל דיסקונט קפיטל חיתום.
הגיוס בנוי במתווה משולב: כ-52 מיליון שקל יגיעו מהצעת מכר של בעלי השליטה, ורותם טחן ונועם גבאי ימכרו יחד כ-13% מהמניות שבידיהם - כ-6.5% כל אחד. לאחר המכירה, ירד שיעור ההחזקה של כל אחד מהם מ-31.5% ל-22.93%. כ-36 מיליון שקל נוספים ייכנסו ישירות לקופת החברה ויממנו הקמת מסעדה חדשה ברחובות, הרחבת הסניף בקריית אונו, וחלוקת דיווידנד לבעלי המניות בגובה 13 מיליון שקל.
הנתונים הכספיים שנחשפו בתשקיף מציגים צמיחה עקבית. ב-2025 רשמה קיסו הכנסות של כ-307 מיליון שקל, גידול של כ-15% לעומת 2024. הרווח הנקי עמד על כ-34 מיליון שקל, ה-EBITDA על 42.6 מיליון שקל. לשם השוואה, ב-2023 עמד הרווח הנקי על 24.6 מיליון שקל, וב-2024 עלה ל-29.3 מיליון שקל. על בסיס שווי של 400 מיליון שקל, מכפיל הרווח עומד על כ-12 - לא נמוך, אך לא בלתי סביר אם החברה תוכיח שהצמיחה נמשכת. התחזיות שהגישה החברה לשנים הקרובות אמביציוזיות: EBITDA של 47-55 מיליון שקל ב-2026, 60-68 מיליון ב-2027, ו-70-80 מיליון ב-2028.
קיסו הוקמה ב-2011, אך שורשיה קודמים לכן. ב-2006 הקים רותם טחן, שפעל עד אז בתחום חיי הלילה בתל אביב, את מסעדת נוץ' ברמת השרון. ב-2009 חבר אליו נועם גבאי, והשניים פתחו יחד את מסעדת פו בתל אביב. כיום מפעילה הקבוצה שמונה מסעדות תחת מותגים שונים: קיסו בקריית אונו, פו סושי, סאן יאנג וסטודיו בתל אביב, נאי-לון בהוד השרון, נישי בנתניה, נוץ' ברמת השרון, אנזו במודיעין וסאזנקה באשדוד. הרשת אינה נשענת על מותג אחד - מה שמפחית תלות, אך מייצר גם מורכבות ניהולית.
התשקיף חושף לראשונה נתונים ספציפיים לפי מסעדות. המסעדה הרווחית ביותר מבחינת היקף מכירות היא מסעדת הדגל קיסו בקריית אונו, שנפתחה ב-2014 ורשמה ב-2025 הכנסות של 66.2 מיליון שקל עם EBITDA של 9.6 מיליון שקל. אולם שיעור הרווחיות הגבוה ביותר שייך דווקא לנוץ' ברמת השרון, שגם הקטנה ברשת עם 100 מקומות ישיבה בלבד, וסיימה את 2025 עם שיעור רווחיות של 19%. מסעדת נישי בנתניה הציגה שיעור רווח של כ-17%.
נתון מעניין נוסף שעולה מהתשקיף נוגע לפעילות המשלוחים. כ-41% מהכנסות קיסו ב-2025 הגיעו ממשלוחים וטייק-אווי, כ-126 מיליון שקל. מתוכם, כ-67.5 מיליון שקל, שהם כ-22% מסך ההכנסות, הגיעו דרך וולט בלבד. כלומר, וולט מייצגת יותר ממחצית מהכנסות המשלוחים של הרשת, ומקבלת עמלה של כ-21% עבור כל משלוח. ובכל זאת, קיסו מציינת כי הרווחיות בתחום המשלוחים דומה לזו של ישיבה במסעדה - כי העלויות התפעוליות הנלוות נמוכות יחסית.
מי שעומד לרשום אקזיט משמעותי הוא גם איש העסקים אורן חלפון, שהשקיע בחברה 8.3 מיליון שקל רק בשנה שעברה תמורת כ-5% ממניותיה. לאחר ההנפקה, שווי החזקתו צפוי לעמוד על כ-19 מיליון שקל - יותר מכפול תוך חודשים ספורים. חלפון הוביל גם קבוצת משקיעים פרטיים שהשקיעה 43 מיליון שקל תמורת כ-30% ממניות קיסו. בין המשקיעים: איתן בר-זאב, יו"ר ביג מרכזי קניות; מנכ"ל ביג חי גאליס; אורי מקס ממייסדי מקס סטוק; ואדם פרידלר ממייסדי גוד פארם. הנוכחות שלהם מעידה שהחברה עברה בדיקה של אנשים שמכירים צרכנות ועסקים. בשלוש השנים האחרונות חולקו לארבעת הבכירים המרכזיים בקיסו - טחן, גבאי, המנכ"לית עדי אנגלנדר וסמנכ"ל התפעול דורון גת - תמלוגים בהיקף של קרוב ל-100 מיליון שקל. במסגרת ההנפקה הסכימו המנהלים על שכר שנתי קבוע: 600 אלף שקל לטחן וגבאי, ו-528 אלף שקל לאנגלנדר ולגת.
קיסו מגיעה לבורסה בתקופה שבה ענף המזון המקומי נמצא בגל של הנפקות. בשנה החולפת נסחרות בהצלחה בלדי, מחלבות גד וסוגת, שלכל אחת ניתן שווי של מעל מיליארד שקל. בימים אלה מקדמות הנפקות גם רשת המאפה רוסטיק ויצרנית חומרי הגלם גלעם. בתחום המסעדנות ספציפית, לאומי פרטנרס השקיעה 60 מיליון שקל בקבוצת נונו תמורת 20% ממנה, וגרין לנטרן, כלל ומגדל נכנסו לביסקוטי. ההון המוסדי מחפש מותגי מזון עם יכולת צמיחה.
השאלה שמסעדנות תמיד מעלה היא שאלת השכפול. לא כל מסעדה מצליחה הופכת לרשת. חלק מהערך נובע מהמיקום הספציפי, מהשף, מהאווירה. קיסו אמנם מפזרת את הסיכון בין מותגים שונים, אך הצמיחה האורגנית שלה מסתמכת על הקמת מסעדות חדשות - תהליך שלוקח בממוצע 9-12 חודשים ועולה כ-20 אלף שקל למ"ר. לדבריה, תזרים של מסעדה חדשה הופך לחיובי תוך ארבעה חודשים מהפתיחה - נתון שאם יעמוד במבחן הציבורי, עשוי להניח את דעת המשקיעים.
אם ההנפקה תצלח ותשיג את השווי המבוקש, קיסו לא תסמן רק הצלחה עסקית לטחן וגבאי - היא תפתח דלת לסוג חדש של חברות בבורסה המקומית. רשתות מסעדות נוספות, שעד כה נוהלו כעסקים פרטיים, צפויות לבחון את האפשרות הזאת בצפייה עצורה.
הנפקת קיסו תבחן האם המשקיעים הישראלים מוכנים לתמחר מסעדות כמניות צמיחה - ולא רק כעסקים לא יציבים שהמיתוס שלהם כבר מזמן לא תואם את המציאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה