יש סיפורים שקשה להאמין שהם אמיתיים. נירית ראוכברגר, תושבת עלי שבבנימין, שכלה את בנה סגן שילה ראוכברגר ז"ל - קצין גולני שנפל בגבורה ב-7 באוקטובר. לפני כשבועיים, כשנודע לה על נפילתו של תושב נוסף מהיישוב, סרן איתמר ספיר ז"ל, מעדה נירית מעוצמת הכאב - ושברה את ידה.
ואז, עם הגבס הטרי על ידה, היא קמה.
בידה השנייה, הבריאה, נירית ארגנה מאפס חתונת חסד לחייל בודד שתושבי השכונה אימצו אל ליבם. החתונה כולה התקיימה במצפה המרהיב שהוקם ביישוב לזכר בנה שילה ז"ל.
והניגוד הזה הוא שמצמרר: החתונה התרחשה באותן שעות שבהן ישבו תושבי עלי שבעה על סרן איתמר ספיר ז"ל - במרחק של כמה רחובות בלבד. אנשים שבאותו ערב ניגבו דמעות בבית האבלים, ומיד משם צעדו לרקוד ולשמח את החתן והכלה.
את הסיפור הזה הביא לרשתות החברתיות שר הכלכלה ניר ברקת, כמחווה לתושבי עלי. ברקת לא חיפש מילים גדולות. "זו קהילה שמקדשת תורה וצבא בצורה המזוקקת ביותר", כתב, "ומתוך השכול היא בוחרת תמיד בנתינה ובחיים. זוהי גבורה יהודית וישראלית במיטבה".
צילום: ניר ברקתהיישוב עלי שכל מאז פרוץ המלחמה 11 מטובי בניו, לצד עשרות חללים נוספים מקרב בוגרי ישיבת "בני דוד" הקשורה ליישוב. קהילה קטנה שספגה אבדות שכמותן קשה לתאר.
ועדיין - שם, על אותה אדמה שספגה כל כך הרבה כאב, בנתה אם שכולה עם יד שבורה שמחה לזוג צעיר.
הסיפור של נירית ראוכברגר ושל תושבי עלי ממשיך להתפשט ברשתות החברתיות, עם אלפי תגובות מאנשים שכותבים שזה בדיוק מה שהם צריכים לראות עכשיו.
כשהכאב הכי גדול לא עוצר - אלא שולח לרקוד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה