ואנס חושף: "חיסלנו את הצבא האיראני וניתן לעכב את גרעינם"

סגן הנשיא האמריקאי ג'יי.די. ואנס חשף כי ארצות הברית השיגה יתרונות צבאיים מכריעים מול איראן, ואמר כי "חיסלנו את הצבא הקונבנציונלי שלהם ואנחנו במצב שבו נוכל לעכב באופן משמעותי את תוכניות הגרעין שלהם, לא רק בתקופת כהונתו של הנשיא הזה אלא גם בטווח הארוך". ואנס הוסיף כי "זה דבר טוב מאוד עבור העם האמריקאי".

הצהרות ואנס הגיעו על רקע דיווחים מפתיעים על טיוטת הסכם מסגרת בין ארצות הברית לאיראן, שאם תצא לפועל תכלול קרן השקעות בינלאומית בשווי כ-300 מיליארד דולר לשיקום איראן. זהו אחד המספרים המסחררים ביותר שנזכרו עד כה בכל מגעי הגישור בין שתי המדינות.

לפי הדיווחים, הטיוטה קרובה לאישור יותר מכל ניסיון קודם, אולם הנשיא דונלד טראמפ טרם חתם עליה. המגעים מתנהלים דרך מתווכים פקיסטנים וקטארים, וגורמים המעורבים בשיחות ציינו כי לא ברור אם שני הצדדים עובדים על אותה גרסה בדיוק של מזכר ההבנות - מה שמסבך עוד יותר את האפשרות להגיע לסגירה.

טראמפ מפתיע: "קובה מבקשת עזרה - נדבר איתה"צילום: דונלד טראמפ

לב ההסכם המתגבש: פתיחה מחדש של מצר הורמוז, שנסגר למעשה זמן קצר לאחר תחילת המלחמה וזעזע את הכלכלה העולמית. על פי המתווה, המצר ייפתח באופן מיידי, אך המצור הימי האמריקאי לא יוסר בבת אחת אלא יופחת בהדרגה בהתאם לחידוש תנועת הספינות. המטרה היא ליצור תמריץ לטהרן לפנות מוקשים מהמצר במהירות - תהליך שעשוי לקחת שבועות.

בנוסף, טיוטת ההסכם כוללת הפסקת אש של 60 ימים בין הצדדים ופתיחת משא ומתן על גורל תוכנית הגרעין האיראנית. בכיר איראני אמר כי הטיוטה מדברת על "הכרזת סיום המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון". לפי הגרסה האמריקאית, מדובר בהפסקת אש זמנית שתאפשר שיחות - עם אפשרות להארכה. הפער בין שתי הפרשנויות נותר גדול.

אחת הנקודות הכי מורכבות בשיחות: גורל האורניום המועשר של איראן, הכולל כ-440 ק"ג מועשר לרמה כמעט צבאית ועוד עשרה טון ברמות נמוכות יותר. טראמפ אמר תחילה שיש לשלוח את המאגרים לארצות הברית, אך השבוע אותת על גמישות מסוימת - ואמר שגם דילול תחת פיקוח בינלאומי או שליחה למדינה שלישית יהיו מקובלים. עם זאת, הבהיר שאינו מרגיש בנוח עם כך שרוסיה או סין יקבלו את החומרים.

לאיראן יש כ-24 מיליארד דולר בנכסים מוקפאים בבנקים ברחבי העולם, והיא מתעקשת שמשא ומתן לא יוכל להתחיל ללא שחרורם. זו נקודה רגישה במיוחד עבור טראמפ, שתקף שנים את ברק אובמה על ה"משטחי המזומנים" שהועברו לאיראן. הצוות שלו מפתח פתרונות יצירתיים שיערבו מדינות שלישיות, כולל קטאר, בשחרור הכספים כדי שלא ניתן יהיה לכנות זאת "תשלום ישיר".

בו בזמן שהמשא ומתן מתקדם, מחלקת המדינה ומשרד האוצר האמריקאי הטילו סנקציות חדשות על גורמים המעורבים בסחר הנפט והפטרוכימיה האיראני. הסנקציות תוארו כמאמץ "לנתק את מקורות ההכנסה שמממנים את הטרור והפעילות האזורית של המשטר". בין היתר הוטלו סנקציות על רשת מכירת נפט שפעלה דרך חברות בהונג קונג וסייעה להעביר עשרות מיליוני חביות נפט בשווי מיליארדי דולרים. בהודעה האמריקאית נכתב כי "ארצות הברית לא תהסס לפעול נגד כל גורם, בכל מקום בעולם, שמממן את יכולתו של המשטר האיראני לתקוף את שכניו". בנוסף, תוכנית פרסי המידע האמריקאית מציעה עד 15 מיליון דולר לכל מי שיספק מידע שיוביל לפגיעה במנגנוני המימון של משמרות המהפכה.

בצל כל אלה עומדת גם השאלה האסטרטגית הגדולה יותר: האם ההסכם המתגבש ייצא בכלל לפועל. בימים האחרונים נרשמו חילופי אש קצרים בין כוחות ארצות הברית לאיראן, מה שמגביר את הלחץ על המשא ומתן. דיפלומטים שמעורבים בשיחות הזהירו כי ככל שהמיקוח יימשך, שני הצדדים עלולים להיות מתוסכלים יותר - וחילופי האש עלולים להתגבר, תוך סיכון המאמץ הדיפלומטי כולו.

בשבועות הקרובים יתברר אם הטיוטה תקבל אישור רשמי משני הצדדים, ומה תהיינה ההשלכות על פתיחת מצר הורמוז ועל עתיד הגרעין האיראני - סוגיות שמשפיעות לא רק על המזרח התיכון, אלא על כלל הכלכלה העולמית.