אמו של שרוליק איינהורן יצאה להגנתו: "האמת תצא לאור"

פרופ' טליה איינהורן, אמו של ישראל "שרוליק" איינהורן, פרסמה הבוקר (שישי) הצהרה ציבורית חריגה שבה יצאה להגנת בנה - האסטרטג הפוליטי שמשטרת ישראל הגדירה כ"עבריין נמלט" וכנגדו הגישה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה כתב אישום. "אני מכירה אותו היטב, את ערכיו ואת דרכו, ויש לי סיבות טובות להיות גאה בו", כתבה.

שרוליק איינהורן נחשד בפרשת "קטרגייט" במגע עם סוכן זר, קבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן שוחד. בנפרד, עומד נגדו כתב אישום בפרשת ההדלפה לעיתון הגרמני "בילד" - כתב אישום שכולל חשדות להדלפת מסמכים מסווגים מלשכת ראש הממשלה, פגיעה בביטחון המדינה, מתן שוחד והלבנת הון. בתחילת השנה הוכרז על ידי המשטרה כ"עבריין נמלט".

טליה איינהורן, המשמשת כפרופסור אמריטה באוניברסיטת אריאל וחברה בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, בחרה שלא להיכנס לפרטי האישומים, אך תקפה את השיח הציבורי סביב בנה. "קל מאוד להדביק לאדם תוויות קשות, ובמיוחד את המילה 'בוגד', שנאמרת היום בקלות בלתי נסבלת. אבל מילים אינן תחליף לעובדות. התמונה אינה כפי שמציגים אותה", כתבה. בסיום פנייתה הוסיפה: "אני משוכנעת לחלוטין כי כאשר הדברים יתבררו לאשורם, האמת תצא לאור. ועד אז - אני מציעה להיזהר בכבודם של אנשים".

ההצהרה של טליה איינהורן מגיעה בנסיבות שמוסיפות לה שכבה נוספת: בהרב-מיארה, שהגישה את כתב האישום נגד בנה, עמדה השבוע בעצמה במרכז האש בשאלת אכיפה בררנית. העיתונאי עמית סגל חשף כי כאשר עדכנה את יו"ר הכנסת אמיר אוחנה על כתב האישום נגד חברת הכנסת טלי גוטליב - בגין חשיפת שמו של בכיר שב"כ - שאל אוחנה את השאלה הנפיצה: "תגידי, איפה עומדת ההחלטה בעניין ח"כ גלעד קריב, שחשוד בהדלפת פרוטוקול סודי מוועדת החוץ והביטחון?"

בהרב-מיארה, לפי הדיווח, "התבלבלה לרגע" ואמרה שתבדוק ותחזור. לא חזרה. מלשכתה נמסר: "לא נתייחס לשיחות סגורות". קריב, כך מציינים המבקרים, חשוד בביצוע העבירה כבר בינואר 2024 - לפני כמעט שלוש שנים - אך היועמ"שית לא פתחה נגדו בהליך כלשהו, בניגוד לטיפול המהיר יחסית בגוטליב.

מקרה נוסף שמובא כראיה לאכיפה הבררנית הוא עניינו של רואי כחלון, לשעבר פרקליט בכיר שמונה כממלא מקום נציב שירות המדינה. היועמ"שית נלחמה במינויו, ובדיון בבג"ץ, דקה לפני סיומו, הודיעה על פתיחת חקירה משמעתית נגדו - צעד שסוכל את המינוי. מאז חלפו 16 חודשים, והחקירה לא מתקדמת. נציב תלונות הציבור על המייצגים בערכאות כבר קבע כי טיפולה של בהרב-מיארה בפרשה "שערורייתי" והמליץ לכחלון לעתור לבג"ץ.

במקביל, ביום שישי הוגשו תלונות דחופות למשטרה בעקבות פרסום מסית ברשת החברתית פייסבוק בעמוד "שמוליק בתוף", שבו נשאל הציבור מה יעשה כאשר "הצורר נפח את נשמתו והתפגר" - כינוי שמייחסים בוודאות לנתניהו. הפוסט עורר מאות תגובות שכללו איחולי מוות, הבטחות לרקוד ברחובות ואמירות כגון "רוקדים עד הבוקר ואוגרים שתן לטקס המרכזי". תנועת הליכוד הגישה תלונה רשמית, כשיועצה המשפטי עו"ד אבי הלוי כתב כי "המסר המשתמע ברור ומסוכן: ראש הממשלה מוצג כדמות שמותה הוא מאורע משמח הראוי לחגיגה ציבורית. זהו בדיוק סוג השיח שמכשיר אלימות פוליטית ומעודד קיצונים לעבור מדיבורים למעשים".

סגן השר אלמוג כהן שיגר בנפרד מכתב דחוף למפכ"ל המשטרה, שבו דרש פתיחה מיידית בחקירה פלילית ואזכר מקרה קודם שבו פעילת מחאה הביעה בפני מקורביה כוונה לפגוע בנתניהו. "כאשר הדברים מכוונים כלפי ראש ממשלה מכהן, אין מדובר בעוד אמירה ברשת", כתב. "חופש הביטוי אינו חופש להסית, אינו חופש לייחל למותו של נבחר ציבור".

הצטלבות הסיפורים - כתב האישום נגד שרוליק איינהורן, אמו שיוצאת להגנתו, טענות האכיפה הבררנית נגד בהרב-מיארה, וגל ההסתה נגד נתניהו - מצטיירת כשבוע חריג במיוחד בחיי המערכת המשפטית הישראלית. מי שמבקש לקרוא את התמונה באופן ישיר יכול לראות כאן מספר מוקדי כוח שמושכים בכיוונים מנוגדים: ממשלה הנאבקת על שליטת המינויים, יועמ"שית שמנהלת מדיניות אכיפה שמבקריה מגדירים כפוליטית, ומשפחות שנמצאות בין הפטיש לסדן.

האם משטרת ישראל תפתח בחקירה בעקבות תלונות הליכוד ואלמוג כהן, ומה יהיה גורל כתב האישום נגד שרוליק איינהורן - שאלות אלה צפויות להגיע לבחינה בשבועות הקרובים.