יו"ר הפרלמנט הלבנוני מסרב: "אנחנו הולכים לוושינגטון עם כלום"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר ביום שישי בחזית הצפונית והכריז כי כוחות ישראליים חצו את נהר הליטאני בדרום לבנון ומבצעים פעולות בביירות, בעמק הבקאע ולאורך כל רוחב החזית. "יש כאן תוצאות מרשימות מאוד. הכוחות שלנו חצו את הליטאני והתקדמו לעמדות שליטה", אמר נתניהו בפני אנשי הצבא שנאספו לשמוע אותו.

דוח מבקר: נתניהו כנע לאילוצים פוליטיים ופגע בשיקום הצפוןצילום: בנימין נתניהו

נתניהו הוסיף כי ישראל "עוסקת במכה מוחצת לחיזבאללה" ותיאר את ההתקדמות הצבאית כ"הכרעה טקטית". הביקור בחזית הגיע יום לאחר שצה"ל תקף בפרברי הדרום של ביירות ובאזורים נוספים בלבנון.

בשטח, כוחות ישראליים נכנסו בבוקר שישי לכפר דיבבין שבדרום לבנון, הסמוך לעיר מרג'עיון. במקביל, תקיפות אוויריות ישראליות הרגו לפחות שישה בני אדם: חמישה נהרגו בתקיפה על הכפרים דיר קאנון אל-נהר ועבאסייה, ושוטר עירוני נוסף נהרג בכפר עיבא. ארגון חיזבאללה מסר בתגובה כי לוחמיו תקפו כוחות ישראליים בתוך הכפר יוחמור.

מאז כניסת הפסקת האש לתוקף ב-17 באפריל, שטחים גדולים בדרום לבנון נמצאים תחת שליטה צבאית ישראלית. הצבא הישראלי הוציא ביום שישי מספר אזהרות פינוי לתושבי דרום לבנון, מה שגרם למאות משפחות לנוס צפונה לאזורים בטוחים יותר.

חיל האוויר הישראלי הרחיב את הפעילות המבצעית ביום חמישי עם תקיפה בפרברי ביירות. על פי גורם ביטחוני ישראלי, המטרה הייתה עלי אל-חוסני, ראש מיליציה איראנית הפועלת לצד חיזבאללה. הרשויות הלבנוניות מסרו כי לפחות 14 בני אדם, ובהם ילדים, נהרגו ביום זה בתקיפות ישראליות. בנוסף, חיזבאללה שיגר נחיל כטב"מים לעבר צפון ישראל בימים האחרונים, ואחד מהם פגע ביום רביעי באזור צבאי בצד הישראלי של הגבול והרג חייל ישראלי.

איחוד האמירויות הערביות ביצעה עשרות תקיפות אוויריות חשאיות נגד יעדים באיראן במהלך המלחמה, בתיאום הדוק עם ארצות הברית וישראל. כך חשף הוול סטריט ג'ורנל, בהסתמך על גורמים המעורים בפרטים. מדובר במעורבות עמוקה הרבה יותר מכפי שהיה ידוע עד כה, שסימנה שינוי מהותי במדיניות הביטחון של אבו דאבי.

לפי הדיווח, המבצע האווירי החשאי החל כבר בימים הראשונים של המלחמה ונמשך ברציפות במשך שבועות ארוכים. התקיפות לא הופסקו עם הכרזת הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן באפריל 2026, אלא נמשכו עד היום שלאחריה. התקיפות כוונו למטרות צבאיות ולאתרי אנרגיה אסטרטגיים בשטח איראן, וביניהם יעדים באיים קשם ואבו מוסא במצר הורמוז, בנדר עבאס, בית הזיקוק באי לאוואן שבמפרץ הפרסי, ושדה הגז הדרומי פארס.

אחת התקיפות הבולטות ביותר שתוארה בדיווח היא המתקפה על המתחם הפטרוכימי באזור עסלויה, שבוצעה בשיתוף ישיר עם ישראל. תקיפה זו עוררה ביקורת בינלאומית חריפה, ואף נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פנה לישראל בבקשה להפסיק את התקיפות על מתקני האנרגיה. ראש הממשלה בנימין נתניהו נשאל על כך על ידי עיתונאים ואמר כי "ישראל פעלה לבדה נגד מתחם הגז בעסלויה".

הרקע לכניסת האמירויות לעימות הישיר הוא הצבר של תקיפות איראניות כבדות נגד תשתיות הנפט והגז שלה. לפי הנתונים שפורסמו, איראן שיגרה כלפי האמירויות יותר מ-2,800 טילים ורחפנים, יותר מאשר כלפי כל מדינה אחרת, כולל ישראל. מדינות המפרץ הצהירו בתחילת המלחמה כי לא יאפשרו שימוש במרחב האווירי שלהן או בבסיסיהן לצורך מתקפות, אך האמירויות שינתה את עמדתה לאחר הגל הראשון של המתקפות האיראניות.

שיתוף הפעולה בין האמירויות לישראל השתרע מעבר לתחום האווירי. לפי הדיווחים, ישראל שלחה סוללות כיפת ברזל וכוחות צבאיים לשטח האמירויות. מגוון בכירים ישראלים ביקרו באבו דאבי, ובהם ראש המוסד דוד ברנע, ראש השב"כ דוד זיני, הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, ונתניהו עצמו. ביקורו של נתניהו עורר תקרית דיפלומטית קטנה, לאחר שמשרד החוץ של האמירויות הכחיש אותו בתחילה, ולאחר מכן אישרו אותו דוברי ראש הממשלה.

הדיווח חושף גם מתיחות חדה שנוצרה בין איחוד האמירויות לערב הסעודית בשל ההבדל בגישה. נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד ניהל שיחות טלפון רבות עם ולי העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בתחילת המלחמה, אך הסעודים סירבו לתאם תגובה צבאית משותפת ואמרו לבן זאיד שזו אינה המלחמה שלהם. בסעודיה אף ביקרו בגלוי את הגישה האגרסיבית של האמירויות ופנו לממשל האמריקני בטענה שהתקיפות מגבירות את הסיכון לתגמול איראני נגד כלל מדינות האזור.

לפי דיווחי בלומברג שפורסמו קודם לכן, בן זאיד הביע תסכול עמוק מהתנהגות שכנות המפרץ, ובהן סעודיה וקטר, שסירבו להצטרף למענה הצבאי. המתיחות הזו עשויה להסביר את ההחלטה הדרמטית של האמירויות לפרוש ממסגרת אופ"ק ואופ"ק פלוס בסוף אפריל, צעד שנתפס כמהלך עצמאי חריג בזירה הערבית.

בעוד שהמבצע הצבאי מתעצם בשטח, מתנהל בוושינגטון מאמץ מדיני מקביל. ביום שישי נפגשה לראשונה מזה עשרות שנים משלחת צבאית לבנונית בת שישה חברים עם נציגים ישראליים בפנטגון. ראש המשלחת הלבנונית הוא תא"ל ג'ורג' רזאקלה, ראש אגף המבצעים של הצבא הלבנוני.

יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי יצא במתקפה חריפה ומפתיעה נגד ממשלתו שלו, וכינה את הנסיעה המתוכננת של המשלחת הלבנונית לוושינגטון לכדאית כי לדבריו לבנון הולכת לשיחות בידיים ריקות לחלוטין. ברי, אחד הפוליטיקאים הוותיקים והמשפיעים ביותר בלבנון ובעל קשרים היסטוריים לחיזבאללה, הצהיר בבירור שהוא מתנגד לניהול שיחות ישירות עם ישראל בכל הנסיבות הנוכחיות. בראיון לתקשורת הלבנונית אמר: "אני לא יודע, לא מעניין אותי לדעת, ולא רוצה לדעת מה המשלחת הלבנונית לוקחת איתה לוושינגטון. אני מתנגד לשיחות ישירות". את הסיבה להתנגדותו הסביר בצורה חדה: "מי שיושב לשולחן השיחות צריך להחזיק בקלפים כדי להשיג הישגים, ולשבת מול האויב במינימום של שוויון ואיזון. עם מה אנחנו הולכים לשם? עם כלום, אפילו לא קלף אחד". ברי הוסיף כי הדרישה היחידה הלגיטימית מבחינתו היא הפסקת אש מיידית, אך אף על כך גילה פסימיות: "הגענו כבר ארבע פעמים להסכמים על הפסקת הלחימה, ואף אחד מהם לא כובד".

בכירים לבנוניים שהיו מעודכנים על מהלך השיחות מסרו כי המשלחת דורשת יישום מלא של הפסקת האש ועצירת הלחימה השוטפת. לבנון מבקשת גם להפעיל מחדש את הוועדה שנועדה לפקח על יישום הפסקת האש מסוף 2024 שהשיגה ארצות הברית. על פי אותם גורמים, לאחר היישום המלא ינוהלו שיחות על פריסת הצבא הלבנוני לאורך הגבול ועל נסיגת הכוחות הישראליים מדרום לבנון.

השיחות בפנטגון מקודמות על ידי הבית הלבן במסגרת מסלול כפול: ביום שישי נפתח מה שמכנה מחלקת המדינה האמריקאית "מסלול ביטחוני", שמטרתו לחזק את הפסקת האש הרעועה, ובהמשך, ביום שלישי ורביעי בשבוע הבא, מתוכנן "מסלול פוליטי" שיעסוק בהסדרה ארוכת טווח. ארה"ב אירחה שלושה סיבובי שיחות בין ישראל ללבנון מאז הפסקת האש של אמצע אפריל, אך המצב נשאר מתוח. השיחות בפנטגון הן הראשונות מסוגן בין ישראל ולבנון מזה שלושה עשורים, ותוצאותיהן צפויות לעצב את המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים בשבועות הקרובים.

נשיא לבנון ג'וזף עאון קיבל ביום שישי שיחת טלפון מסגן מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו. לפי הודעת לשכת הנשיא, עאון אמר לרוביו כי על המאמצים להתרכז ביישום הפסקת האש, כיוון שהיא "נקודת הכניסה ההכרחית למעבר לכל נושא אחר".

על רקע הלחימה בלבנון, נחשף גם פרט בולט מהמגעים בין ארצות הברית לאיראן: לפי גורם אמריקאי בכיר, נציגי שני הצדדים הגיעו בחמישי להסכמה זמנית על הארכת הפסקת האש הקיימת ב-60 ימים ועל פתיחת סבב שיחות חדש בנושא התוכנית הגרעינית האיראנית. איראן לא אישרה עסקה כזו. סגן הנשיא ג'יי-די ואנס אישר כי קיימת הסכמה זמנית, אך ציין שאינו בטוח אם הנשיא טראמפ יאשר אותה.

חבר הפרלמנט מטעם חיזבאללה, חסן פדלאללה, אמר ביום שישי כי כל עסקה בין איראן לארצות הברית תביא לעצירת המתקפה הישראלית בלבנון. גורמים איראניים הבהירו כי הם מתנים כל הסכם עם וושינגטון בהפסקת הלחימה. מאז פרוץ המערכה הנוכחית ב-2 במרץ, נהרגו בלבנון יותר מ-3,200 בני אדם ומעל מיליון אנשים עקרו ממקומות מגוריהם.