כדורי טניס עם דגלי פלסטין נחתו על מגרש האצטדיון הלאומי בדבלין ביום חמישי בלילה, כשאוהדים פרו-פלסטינים שיבשו פעמיים את משחק הידידות של אירלנד מול קטאר. המחאה לא הייתה על המשחק הזה. היא נועדה לשלוח מסר אחד: בטלו את המפגשים המתוכננים מול נבחרת ישראל.
סביב הדקה ה-11 של המשחק, לאחר שאירלנד כבר פתחה בגול, פצחו מהיציעים עשרות כדורי טניס לכר הדשא. על כל אחד מהם - דגל פלסטין והכיתוב "Stop The Game". השחקנים, שומרי הביטחון, ואפילו מאמן הנבחרת היימיר הלגרימסון עצמו ירדו לאסוף את הכדורים. ההפסקות נמשכו כמה דקות כל אחת. בהמשך נפרשו שלטים גדולים ביציעים, ונשמעו קריאות "Free Palestine" לאורך המשחק. אירלנד ניצחה 1-0.
הארגון שעמד מאחורי המחאה, "ליגת האוהדים האיריים לפלסטין", לא הסתיר את הכוונות. בהודעה שפרסם לאחר המשחק נכתב: "אנחנו רציניים לגבי עצירת המשחקים בסתיו. הקמפיין הזה רק מתחיל". הארגון קרא להתאחדות הכדורגל האירית לסרב לשחק את שני המפגשים של ליגת האומות מול ישראל, המתוכננים ל-27 בספטמבר ול-4 באוקטובר.
הלגרימסון, הפעם הראשונה שמנהל את הנבחרת בתוך סערה כזו, ניסה לאזן בין הבנה למחאה לבין הגנה על המשחק. "לכולם יש זכות למחות", אמר בתדרוך לאחר המשחק. "אבל זה פשוט הורג את המשחק. אם הם רוצים להרוס את המשחק בשבילנו - בסדר. זה ברור שזה לא נעים, בוודאי לא לנו שמנסים לחשוב על כדורגל". במקביל, הוא חזר על עמדתו בניגוד לחרם ספורטיבי, וטען שמהלך כזה יפגע באירלנד ויעלה את קרנה של ישראל.
הלחץ הציבורי באירלנד לא מגיע רק מהיציעים. שון הרקין, חבר מועצת העיר דרי ממפלגת "אנשים לפני רווח", עורר גל סערה כשהצהיר בדיון רשמי שהוא מתכוון לפרסם שמות של שחקני נבחרת ישראל שלטענתו "נטלו חלק ברצח עם בעזה". הדיון התנהל בעניין הצעה רשמית הקוראת להתאחדות לבטל את ההשתתפות בשני המשחקים. קפטן הנבחרת שיימוס קולמן אמר השבוע שהסוגיה "הייתה צריכה להיפתר מעל הראש שלנו", וקשר הנבחרת ג'יימי מקגראת' הסכים: "זו סיטואציה ייחודית מאוד. דיברנו על זה קצת בימים האחרונים, אבל בכנות - אין לי מושג מה יקרה".
אבל ממש ביום שאחרי אותו משחק ידידות, התפרסם בעיתון "אייריש טיימס" מכתב שחשף את מה שרבים חשבו אבל פחות אמרו. כותב המכתב הצביע על הסתירה הבוטה: אותם אוהדים שזרקו כדורי טניס בלילה הגיעו לאצטדיון לצפות במשחק מול קטאר. "במהלך השבועות האחרונים נשמעו קריאות רבות להחרים את המשחקים מול ישראל בשל הטענות כי היא מבצעת רצח עם בעזה", כתב. "אם כך, מדוע לא נשמעו קריאות דומות להחרים את המשחק מול קטאר, מדינה שמימנה במשך שנים את חמאס ומארחת את הנהגת הארגון?".
"הופתעתי לראות את כמות האוהדים שהגיעה למשחק של אירלנד מול קטאר", הוסיף הכותב. "אותם עקרונות שעליהם מדברים בהקשר של ישראל כלל לא הוזכרו". המכתב הסתיים בקריאה לעקביות: "אם מחליטים להשתמש בספורט ככלי למחאה פוליטית, יש להחיל את אותם כללים על כולם".
התאחדות הכדורגל של ישראל לא נשארה שקטה. בהצהרה שמסרה, נכתב: "אנחנו לא ממש מעוניינים בוויכוח הצבוע והמוטה שמתנהל באירלנד בין קבוצות שעוינות או עוינות מאוד את הרעיון הנקרא מדינת ישראל. אנחנו עוסקים אך ורק בהתאחדות האירית. כולם יכולים להפסיק לפנות אלינו עם שאלות על שני המשחקים - אנחנו נגיע. וכמובן נשתדל לנצח."
גם בפרלמנט האירי, הדאיל, התקיימו השבוע הפגנות מחוץ לבניין בנושא המשחקים המתוכננים. התאחדות הכדורגל האירית, מצדה, הדגישה כבר בעבר כי ביטול המשחקים יגרור "השלכות חמורות" מצד ארגון היורו של אואפה. בנובמבר אשתקד אף אימצה ההתאחדות החלטה הקוראת לאואפה להשעות את ישראל מהתחרויות הבינלאומיות, אך לא זכתה לתמיכה מהגוף האירופי.
המשחקים מתוכננים ל-27 בספטמבר בבודפשט ול-4 באוקטובר בדבלין, ועל פי כל הסימנים הלחץ הציבורי על ההתאחדות האירית רק יגבר בחודשים הקרובים.
הסיפור הזה רחוק מסיום - המשחקים מתקרבים, הלחץ גובר, ועכשיו גם שאלת הסטנדרט הכפול נמצאת על השולחן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה