יד ושם יקים מרכז חינוך שואה במינכן - ערש הנאציזם

יד ושם יקים את המרכז החינוכי הראשון שלו מחוץ לישראל - ודווקא במינכן, העיר שבה צמחה התנועה הנאצית לפני כמאה שנה. ההכרזה על הצעד חסר התקדים בתולדות 73 שנות המוסד נמסרה ביום חמישי, ובאה לאחר תהליך ממושך שהחל בפגישת יו"ר יד ושם דני דיין עם קנצלר גרמניה דאז, אולף שולץ, עוד בשנת 2023. המרכז יוקם בתמיכת ממשלת גרמניה ומתוכנן לפתוח את שעריו בעוד כשלוש שנים.

המרכז יוקם בכיכר קרולינֶנפלץ שבמרכז מינכן, בירת מדינת בוואריה. הבחירה במינכן לא הייתה מקרית: צוותי יד ושם ערכו מחקר שטח ברחבי כל גרמניה, וכל 16 מדינות המחוז רצו שהמרכז יוקם בתחומן. מינכן נבחרה בסופו של דבר בשל שילוב של מיקום גיאוגרפי אסטרטגי, תשתיות חינוכיות, רמת אבטחה גבוהה - ובשל עובדה שאי אפשר להתעלם ממנה: זוהי העיר שבה גדלה ובה התבססה המפלגה הנאצית בראשית דרכה.

דני דיין, יו"ר יד ושם, אמר: "בעידן שבו אנו מתרחקים מהתקופה שבה ניתן לשמוע עדות חיה של ניצולי שואה, חשיבותה של הוראת השואה המבוססת על האמת ההיסטורית גדולה מאי פעם. לבחירה במינכן, ערש הולדתה של המפלגה הנאצית, יש משמעות סמלית עמוקה, והיא משקפת את החשיבות שבהתמודדות עם ההיסטוריה במקום שבו החלה."

המרכז לא יסתפק בבוואריה. תוכנן להקים שלוחה נוספת בלייפציג שבמדינת סקסוניה - מזרח גרמניה - הכוללת מרחבי שיח אינטראקטיביים לתלמידים ואנשי חינוך. בנוסף, יד ושם יבקש להרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינת נורדריין-וסטפאליה כדי להפוך את המודל לכלל-ארצי. הרב זולט באלה, הרב הראשי של סקסוניה, אמר כי ההחלטה לפתוח שלוחה בלייפציג "שולחת אות חזק לטובת תרבות הזיכרון, החינוך והגנה על החיים היהודיים."

הפרויקט זוכה לתמיכה פוליטית רחבה בגרמניה, חוצת מפלגות. הקנצלר פרידריך מרץ תומך ביוזמה, ושרת החינוך הפדרלית קארין פרין התחייבה ללוות את ההקמה מקרוב. פרין, שעצמה ממוצא יהודי, מסרה: "הקמתו של מרכז חינוכי של יד ושם בבוואריה תסייע בהשגת מטרתנו: חיזוק פעילות ההנצחה והמאבק באנטישמיות בגרמניה ובאירופה. הידע אודות העבר חיוני למניעת אותו הרוע בעתיד - וגם היום אנו רואים צעירים רבים בגרמניה שעדיין לא יודעים מספיק על השואה."

וונצל מיכלסקי, יו"ר ארגון "ידידי יד ושם" שבברלין, שהשתתף בשיחות שהובילו להחלטה, הסביר את הדחיפות: "אנחנו נכנסים לעידן שבו העדים הולכים ומתים." אביו המנוח, פרנץ, נשא עדות בפני קבוצות תלמידים רבות בגרמניה. "בעולם שבו אין עוד ניצולי שואה, נדרשות דרכים חדשות לספר את הסיפור. זוהי חובתו הראשית של יד ושם."

אבל לא כולם בגרמניה מוחאים כפיים. מירון מנדל, ישראלי לשעבר המנהל את המרכז החינוכי על שם אנה פרנק בפרנקפורט, יצא בביקורת פומבית חריפה - הראשונה מסוגה בגרמניה נגד התוכנית. בריאיון לרדיו הגרמני טען מנדל כי "יד ושם אינו עצמאי, אלא כפוף לממשלת ישראל", ובמאמר שפרסם במגזין "דר שפיגל" הוסיף כי "ממשלה זו נשלטת כיום על ידי קיצונים ימניים." לדבריו, קיים חשש שהנחלת זכר השואה תקבל הטיה פוליטית, ובפרט שיד ושם עלול לאמץ פרשנויות שמגדירות ביקורת על ישראל כאנטישמיות. הוא אף הציע להגביל את עבודת יד ושם בגרמניה לתקופה שבין 1933 ל-1945 בלבד.

דיין לא השאיר את הביקורת ללא מענה. הוא כינה את דברי מנדל "דברי הבל" ואמר: "הדבר הבולט ביותר הוא הבורות של האיש. יד ושם אינו מוסד ממשלתי אלא ממלכתי. הוא של מדינת ישראל ושל העם היהודי - על קורבנותיו וניצוליו - ועצמאי לחלוטין. המוניטין של יד ושם כמוסד המוביל בעולם בנושא זכרון השואה אינו זקוק להכשר ממר מנדל." גם השגריר הישראלי בגרמניה, רון פרושאור, שהגדיר את עצמו כמנגח ותיק של מנדל, הגיב בחריפות: "כל מי שמגיב אלרגית לזיכרון השואה הוא אנטישמי. העובדה שמנדל מבצע כעת דה-לגיטימציה ודמוניזציה של יד ושם מסמנת נקודת שפל חדשה."

הביקורת של מנדל מעניינת בעיקר בגלל מי שעומד מאחוריה. הוא עצמו ישראלי לשעבר, מרבה לבקר את מדיניות ישראל, ומנהל מוסד חינוכי מתחרה בשוק שיד ושם עומד להיכנס אליו. כשהוא תוקף את יד ושם בשם "עצמאות חינוכית" ודורש להגביל את פעילותו לפרק זמן היסטורי מוגדר - נשאלת השאלה מה בדיוק הוא מנסה להגן עליו: על ניצולי השואה, או על מעמדו שלו.

המרכז במינכן צפוי לפתוח את שעריו בעוד כשלוש שנים, לאחר שייערכו דיוני תכנון עם שותפים גרמניים - המפגש הראשון צפוי בתחילת שנת 2027. עד היום חתם יד ושם על הסכמי שיתוף פעולה עם כל 16 מדינות המחוז הגרמניות והכשיר אלפי אנשי חינוך, תלמידים ומנהיגים מהחברה האזרחית בגרמניה. המרכז החדש יהפוך שיתוף פעולה זה לנוכחות פיזית קבועה, בדיוק כשדור הניצולים האחרון הולך ומצטמצם.