פריז מגיעה רעננה, ארסנל מגיעה שבורה: מחר הגמר בבודפשט

זה השבת. ארסנל נגד פריז סן-ז'רמן, גמר ליגת האלופות, 30 במאי, 17:00. איצטדיון פושקאש שבבודפשט. ארסנל לא זכתה מעולם בגביע אירופי, לא בליגת האלופות, לא בשום תחרות יבשתית. הפעם האחרונה שהם הגיעו לגמר הזה הייתה ב-2006, בפריז, ואז הפסידו 2-1 לברצלונה. סול קמפבל כבש שם שער מדהים, ינס להמן הורחק, ובסוף התמונה של שחקני ברצלונה הרימו את הגביע. 19 שנה עברו מאז. השבת, ב-Puskas Stadium, ארסנל מנסה לסגור חשבון פתוח.

מיקל ארטטה, מאמן ארסנל, הגיע למסיבת העיתונאים שלפני המשחק עם מסר ברור. "אנחנו כאן כי הרווחנו את הזכות להיות כאן", אמר. "זה משחק הענק בכדורגל". ארטטה גם הוסיף: "We have won one and we want the second one" - ניצחנו אחד, ואנחנו רוצים את השני. לא ביטחון עצמי מוגזם, אלא הצהרת כוונות של מאמן שמכין קבוצה לרגע הגדול ביותר.

בנושא הכשירות הרפואית לפני הגמר, ארטטה אישר ש-בן ווייט הוא השחקן היחיד שאינו כשיר למשחק. לעומת זאת, יוריין טימבר ו-נוני כשירים ויכולים לפתוח. זו בשורה משמעותית לארסנל, שזקוקה לכל הכוחות הזמינים לקראת המשחק הגדול ביותר בעונה.

הסטטיסטיקות של שתי הקבוצות בדרך לגמר מציגות תמונה מעניינת. ארסנל רשמה 9 שערי רשת נקיים בתחרות כולה - הכי הרבה מכל קבוצה שהשתתפה במפעל השנה. ההגנה של הקנונז'יס הייתה יציבה ואמינה לאורך כל הדרך. ואכן, ארסנל שמרה על רשת נקייה 32 פעמים העונה הכוללת, הכי הרבה מבין כל הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה. התוצאה הנפוצה ביותר שלה בפרמייר ליג הייתה 0-1 לטובתה, 11 פעמים. זה לא סקסי, זה לא יפה, אבל זה עובד. לעומת זאת, PSG רשמה 5 שערי רשת נקיים בלבד, אבל כבשה 44 שערים לאורך התחרות, לעומת 29 של ארסנל. הצרפתים תוקפים, הרבה ובעוצמה.

ב-PSG יש גם הקשר שמסבך את ההכנות: אשראף חקימי, הבלם הימני שהוא אחד מהשחקנים החשובים של הקבוצה, מחלים מפציעה בירך. הוא לא שיחק מאז ה-28 באפריל, לאחר הניצחון על באיירן מינכן בחצי הגמר. שאלת הכשירות שלו לגמר נותרת פתוחה. לעומתו, אוסמן דמבלה חזר לאימונים השבוע והצהיר שהוא כשיר לשחק - אם כי לאורך העונה שיחק רק 1,063 דקות בליג 1 ו-738 דקות בליגת האלופות, חלק מהמדיניות המחושבת של לואיס אנריקה לשמור על שחקניו הבכירים רעננים לאירופה.

מהלכים טקטיים גם הם חלק מהסיפור. בין השחקנים שמזוהים כמסוכנים ביותר בצד הצרפתי - חביצה קוורצחליה, חלוץ השמאל הגיאורגי שנחשב לאחד השחקנים המסוכנים בכדורגל כרגע. מעניין לציין שקוורצחליה שיחק השנה 526 דקות פחות בליגה מאשר לאונרדו טרוסארד, שחקן הכנף של ארסנל שאפילו לא פתח בכל משחק - עדות נוספת לרוטציה הקיצונית של אנריקה. בצד הארסנלי, ויקטור יוקרס, מיקל מרינו ו-קאי האברץ מוצגים כחלופות לשימוש בכדורים ארוכים - מרינו אף שימש כחלוץ מספר 9 כאשר שתי הקבוצות נפגשו בעונה שעברה.

הסוד של PSG השנה הוא לא רק הכישרון, זה הניהול. לואיס אנריקה הנהיג רוטציה קיצונית לאורך כל העונה, שמר על שחקניו הבכירים רעננים, וניצל את עומק הסגל הפריזאי בצורה שאף מאמן לפניו לא עשה. המספרים מדברים בעד עצמם: ל-PSG יש שלושה שחקנים בלבד ששיחקו יותר מ-2,000 דקות בליגה הצרפתית העונה. מרקיניוס, הקפטן ואבן היסוד של ההגנה, שיחק 1,049 דקות בלבד בליגה המקומית לעומת 1,216 דקות בליגת האלופות. ל-PSG היו אף 63 מיליון יורו פנויים לרכוש את הבלם האוקראיני איליה זבארני מבורנמות', רק כדי שירד מעומס מרקיניוס במשחקי הליגה.

ארסנל, לעומת זאת, תגיע לגמר לאחר 62 משחקים בעונה. דקלן רייס שיחק 3,099 דקות בפרמייר ליג ועוד 949 בליגת האלופות - סך הכל 4,336 דקות, לא כולל משחקים במדי נבחרת אנגליה. מרטין סובימנדי רשם 3,003 דקות ליגה ו-4,269 דקות כולל כל הזירות. הפרמייר ליג היא הליגה הכי פיזית ותחרותית באירופה, וארסנל לא יכלה להוריד הילוך עד שהבטיחה את האליפות ממש בסוף העונה. אלה מספרים מדאיגים לכל מאמן שמגיע לגמר אירופי.

מבחינה כלכלית, יש נתון מפתיע: שווי הסגל של ארסנל עומד על 1.35 מיליארד יורו, ושל PSG על 1.32 מיליארד - כמעט שוויון מוחלט על הנייר. בוקאיו סאקה מוערך ב-138.6 מיליון יורו, ואילו קוורצחליה מוערך ב-110.4 מיליון. אבל שווי על הנייר לא אומר כלום אם השחקנים מגיעים לגמר עייפים.

עבור PSG, השבת היא לא פחות מהזדמנות לכתוב פרק היסטורי משלהם. הם זכו באליפות ליגת האלופות בעונה שעברה, כשהכריעו את אינטר מילאנו בגמר 5-0. עכשיו, עם ניצחון נוסף, הם יצטרפו ל-ריאל מדריד כמועדון השני בלבד שזוכה בשתי אליפויות ליגת האלופות ברצף מאז המיתוג מחדש של התחרות ב-1992. בדרך לגמר השנה, PSG גברה על ליברפול, אסטון וילה וארסנל עצמה. הדרך שעשתה PSG להגיע למעמד הזה לא פחות מרתקת: השנים שבהן נסי, ניימאר ואמבאפה היו שלושה אגו ענקיים בתוך קבוצה אחת הסתיימו בכישלונות חוזרים באירופה. רק כשאנריקה הגיע, הביא צרפתים לתוך ההרכב ובנה קבוצה ולא תערוכת כוכבים, הגיעו התוצאות.

ושם, בעצם, החלק שמדגדג: ארסנל כבר הפסידה ל-PSG בדרך לגמר של עונה שעברה, ועכשיו שתי הקבוצות פוגשות אחת את השנייה שוב, הפעם בשלב הגבוה ביותר. לארסנל יש מה לסגור. לאחר הגמר ב-2006 שבו הפסידו, אחרי 19 שנה של המתנה, הרגע הזה הוא גדול מכדי רק לקרוא עליו.

מאז 1955, 24 מועדונים שונים בלבד זכו בליגת האלופות. ארסנל מנסה להיות ה-25. PSG תגיע למשחק עם שחקנים שנחו, רעננים ורעבים. ארסנל תגיע עם שחקנים שנשאו את המשא כל השנה. השבת, 17:00, בבודפשט, מסך יורד.