צה"ל חצה את הליטאני והשתלט על רכס הבופור

צה"ל כבש את רכס הבופור בדרום לבנון ומתבסס במרחב, בכירי הצבא אמרו כי הכוחות פועלים להשמדת תשתיות טרור של חיזבאללה ולחיסול מחבלים. המבצע, שאושר על ידי הרמטכ"ל, החל לפני מספר ימים ובמסגרתו כוחות קרקעיים חצו את נהר הליטאני ומתבצרים בגדה הצפונית שלו.

בפעולה משתתפים כוחות מחטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבת גבעתי, חטיבת האש והיחידה הרב-מימדית, הפועלים תחת פיקוד אוגדה 36 ובהכוונה מודיעינית של אגף המודיעין. המבצע מתנהל בהובלת פיקוד הצפון ולאחר הכנות מבצעיות מקדימות שכללו נוהל קרב סדור.

לפני כניסת הכוחות הקרקעיים, חיל האוויר תקף באופן מסיבי עשרות יעדים של חיזבאללה ברכס ובסביבתו, לצד ירי ארטילרי וטנקים שנועד להכשיר את השטח ולמגר תצפיות ועמדות הגנה של הארגון. רק לאחר שלב ההכנה הזה החלה תנועת הכוחות הקרקעית.

הפעילות מתמקדת בשני צירים מרכזיים: השגת שליטה מלאה על רכס הבופור ומרחב נחל הסלוקי, ופגיעה בתשתיות שחיזבאללה הקים ברכס בהכוונה איראנית. מתוך תשתיות אלה ניהלו מחבלי הארגון את הלחימה, וכן ביצעו מאות שיגורי רקטות ומרגמות לעבר אזרחים ישראלים וכוחות צה"ל הפועלים בלבנון. צה"ל ציין כי הוא "ערוך ומוכן להרחיב את ההתקפה ככל שיידרש".

בשעות האחרונות מתרחבת הפעילות עוד יותר צפונה. הכוחות פועלים בסמוך לעיר נבטיה, שנחשבת לאחד ממוקדי הכוח הבולטים ביותר של חיזבאללה בדרום לבנון. ישראל דוחקת את כוחות הארגון צפונה ומרחיבה את עומק השליטה שלה מעבר לקו הנהר. הגעה לסמוך לנבטיה מסמנת הרחבה משמעותית של שטח הלחימה מעבר לקווים שאליהם פעל צה"ל עד כה.

המבצע הנוכחי מצטרף לעשרות פעילויות נוספות שבוצעו על ידי כוחות צה"ל בשבועות האחרונים, כחלק מהפגיעה המתמשכת בחיזבאללה בדרום לבנון. הרחבת הפעילות מעבר לליטאני מעלה שאלות לגבי משמעותו של הסכם הפסקת האש שנחתם בין ישראל ללבנון. צה"ל לא פירט את המסגרת המשפטית-מדינית שבתוכה מתנהל המבצע, אך ציין שהפעילות נועדת להסיר "כל איום על מדינת ישראל".

הצהרת הצבא ציינה כי המבצע נועד לחזק את השליטה המבצעית בדרום לבנון, ובמיוחד להסיר את האיום הישיר על אצבע הגליל ועל העיר מטולה, שתושביה פונו מבתיהם זה מזמן עקב האיום השוטף. הרכס, הנשקף על יישובי הצפון, שימש שנים ארוכות כנקודת שליטה ותצפית קריטית לחיזבאללה.

הבופור הוא שם טעון עמוק בזיכרון הישראלי. במלחמת לבנון הראשונה, בלילה שבין 6 ל-7 ביוני 1982, כבשה סיירת גולני את המבצר בקרב קשה שעלה בחיי שישה לוחמים ומפקדים, בהם מפקד הסיירת רס"ן גוני הרניק. לאחר נסיגת צה"ל ב-1985 הפך הבופור למוצב מבודד שהוחזק כ-15 שנה תחת אש מתמשכת, ושדרך הגישה אליו כונתה "ציר הדמים". הפרק הישראלי הקודם בבופור הסתיים בלילה שבין 23 ל-24 במאי 2000, כאשר צה"ל פינה את המוצב ופוצץ את המתחם הצבאי שנבנה סביבו.

הפעם, חיזבאללה ניצל את אותו רכס בדיוק לצרכיו שלו, תוך שהוא בונה שם תשתיות צבאיות בהנחיית איראן ומשתמש בהן כבסיס לשיגורים ולניהול לחימה. הנכונות של הארגון להשתמש בדיוק באותו מתחם שישראל פינתה ב-2000 מסבירה חלק מהלוגיקה שעומדת מאחורי ההחלטה לכבוש אותו מחדש.

צה"ל מציין כי הכוחות מתבססים במרחב הבופור ומרחיבים את קו ההגנה הקדמי, ואת היקף הפעילות בדרום לבנון צפויים להכריע הצרכים המבצעיים בשטח בימים הקרובים.