לוין מסרב לציית לבג"ץ: "ההחלטה בלתי חוקית, לא אכנס את הוועדה"

בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קבע היום, בפסק דין תקדימי, כי שר המשפטים יריב לוין חייב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. מטרת הכינוס: בחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ.

צילום: יריב לוין

פסק הדין ניתן פה אחד מפי כל שופטי ההרכב, מה שמבטא עמדה אחידה ונחרצת של בית המשפט העליון בסוגיה הרגישה הזו. מדובר בצעד משפטי חריג שמחייב שר ממשלה לפעול באופן ישיר ומיידי.

פסק הדין ניתן על ידי השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ, לאחר שהתנועה למען איכות השלטון הגישה עתירה נגד השר. הצו ניתן לאחר שלוין סירב לכנס את הוועדה במשך כשנה וחצי, בטענה שאין הסכמה רחבה מספיקה לגבי זהות המועמדים.

בית המשפט העליון לא הסתפק בהוראה הכללית לכינוס הוועדה, אלא קבע גם סדר עדיפויות ברור: בתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובחיפה יקבלו קדימות בתהליך הבחירה. הדבר מצביע על כך שהמחסור בשופטים במחוזות אלה הגיע למצב קריטי שמחייב טיפול דחוף.

הנתונים שהוצגו במסגרת ההליך ממחישים את עומק המשבר: בבאר שבע חסרים שבעה מבין 28 שופטים, ובחיפה שמונה מבין 40. בכלל המערכת עומדים כיום 51 תקני שופטים לא מאוישים בערכאות השונות, מתוכם ארבעה בבית המשפט העליון, ועד סוף 2026 צפויים להתפנות 15 תקנים נוספים. כשמחשבים את כל מינויי ההחלפה הנגזרים מקידומים פנימיים, מדובר בצורך לכ-150 מינויים — כ-15% מכלל תקני השפיטה בישראל.

הרקע לפסיקה הוא המשבר המתמשך סביב פעילות הוועדה לבחירת שופטים. לוין נמנע זה מכבר מלכנס את הוועדה, צעד שעורר ביקורת חריפה מצד גורמים משפטיים רבים שטענו כי הדבר גורם לפגיעה קשה בתפקוד מערכת המשפט.

משמעות הוראת בגץ היא שלוין יידרש לשבת מול נשיאת בית המשפט העליון, נציגות משרד המשפטים וחברי הוועדה הנוספים, ולקיים את ההליך שנמנע ממנו במשך חודשים ארוכים. ההימנעות הממושכת הזו יצרה מצב שבו תקנים שיפוטיים נותרים ריקים והמעמסה על השופטים הפעילים גדלה מיום ליום.

המחוזות הסובלים ממחסור בשופטים נאלצים להתמודד עם עומסים כבדים, תורי המתנה ארוכים לדיונים ועיכובים משמעותיים בהליכים משפטיים. הפגיעה נוגעת ישירות לאזרחים הממתינים שנים לפסיקה בתיקיהם.

במהלך ההליך ניסה לוין להציע פשרה: לקדם מינויים קבועים לבתי משפט השלום ולרשמים, ובמחוזות הבוערים של חיפה ובאר שבע להסתפק בינתיים במינויים זמניים, בשל לוח הזמנים הצפוף לקראת הבחירות. בית המשפט דחה את ההצעה הזו וקבע כי אין בכך די, ודרש מינויי קבע מלאים.

פסיקת בג"ץ מהווה ניצחון משפטי עבור מי שעתרו לבית המשפט וביקשו להורות ללוין לפעול. כעת עומדת בפני שר המשפטים הוראה שיפוטית מחייבת שאי-ציות לה עלולה להוביל לצעדים נוספים מצד בית המשפט.

לוין קיבל לוח זמנים נוקשה: עליו לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לבתי המשפט בחיפה ובבאר שבע עד ה-8 ביוני 2026, כלומר עד יום שני הקרוב. לאחר פרסום הרשימה, החוק מאפשר לכנס את הוועדה רק 45 יום מאוחר יותר, ואם הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר כמתוכנן, המועד האחרון לכינוס הוועדה הוא ה-27 ביולי.

לוין הגיב לפסיקה בחריפות יוצאת דופן וכינה אותה "החלטה בלתי חוקית על פניה", בטענה כי "הרשות השופטת משתלטת על הוועדה לבחירת שופטים, בניגוד מפורש להוראות החוק". המילים נבחרו בקפידה: לא "שגויה" ולא "בעייתית" — אלא "בלתי חוקית". זו אינה ביקורת משפטית רגילה, אלא הכרזה שהפסיקה חורגת מסמכות. לוין לא הכריז בפירוש שלא יציית לצו, אך גם לא הצביע על כוונה לפעול על פיו.

ואולם בהמשך הלילה הבהיר לוין את עמדתו במפורש: הוא לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולא יקיים את פסיקת בגץ. לוין הכריז גלויות כי המדינה נמצאת לדבריו במשבר חוקתי חסר תקדים שיצר בית המשפט בידיו שלו, וכי מאחר שהפסיקה בלתי חוקית מיסודה, אין לה תוקף מחייב ואין עליו חובה לפעול לפיה. זהו ניסוח שלא נשמע כמותו מפי שר משפטים ישראלי. עד כה לא נמסרה תגובה רשמית מבית המשפט העליון, וגם היועמשית לממשלה טרם הבהירה את עמדתה המשפטית ביחס לסירובו של השר לציית לפסיקה.

טרם נמסרה תגובה רשמית ממשרד המשפטים או מלוין עצמו לפסיקה. לא ידוע אם יוגש ערעור או בקשה לעיכוב ביצוע, ופרטים נוספים על לוחות הזמנים שנקבעו לכינוס הוועדה צפויים להתבהר בהמשך היום.