צרפת דורשת ישיבת חירום באו"ם בעקבות כיבוש ישראל את מבצר הבופור

צרפת הכריזה ביום ראשון על כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם, לאחר שכוחות צה"ל השתלטו על מבצר הבופור בדרום לבנון והרחיבו את פעולותיהם מעבר לנהר הליטאני - החדירה הישראלית העמוקה ביותר ללבנון מאז הנסיגה בשנת 2000.

שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אמר כי "שום דבר אינו יכול להצדיק את המשך הפעולות הצבאיות של ישראל בלבנון ואת הכיבוש ההולך ומעמיק של שטחה". בריאיון לערוץ הצרפתי, הוסיף בארו כי מדובר ב"טעות חמורה" ובהפרה של המשפט הבינלאומי. הישיבה החירומית נקבעה ליום שני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את השתלטות צה"ל על מבצר הבופור "מפנה דרמטי" בקמפיין מול חיזבאללה. בהודעת וידאו שפרסם לאחר השתלטות הכוחות על המבצר, אמר: "חזרנו מאוחדים, נחושים וחזקים יותר מאי פעם". נתניהו גם הנחה את צבאו להעמיק ולהרחיב את האחיזה בשטחים שהיו תחת שליטת חיזבאללה.

המבצר, הידוע גם בשם קלעת אל-שקיף, הוא מבנה צלבני מהמאה ה-12 ששימש את ישראל כבסיס במהלך הכיבוש הקודם של דרום לבנון שהסתיים ב-2000. המצודה מציעה שדה ראייה רחב על לבנון ועל צפון ישראל. נתניהו ציין את המשמעות ההיסטורית של השתלטות צה"ל על המבצר, שנכבש לראשונה ב-1982.

עם זאת, מומחים חלוקים לגבי החשיבות המבצעית של הכיבוש. ענה מזרחי, לשעבר סגנית מנהלת במועצת הביטחון הלאומי, אמרה כי הנוכחות הצבאית שם לא תפתור את הבעיה עם חיזבאללה. "אנחנו פוגעים בהם במבצעים, אבל במקביל צריך לקדם פתרון מדיני ודיפלומטי", אמרה.

גינוי אירופי רחב ליווה את ההסלמה. נשיא צרפת עמנואל מקרון קרא לסיים את הלחימה, ואמר כי "שום דבר אינו מצדיק את ההסלמה הגדולה המתרחשת בדרום לבנון". שרי החוץ של בריטניה וגרמניה הצטרפו לגינוי הצרפתי, ובריטניה קראה לכבד את הפסקת האש שנקבעה בין ישראל לחיזבאללה באפריל. גרמניה הביעה אף היא "דאגה רבה" מהתקדמות כוחות ישראל.

שר החוץ הגרמני הביע דאגה רצינית מהתקדמות כוחות צה"ל בדרום לבנון, והזהיר כי הסלמה נוספת של הלחימה באזור עלולה להוביל למתיחות גוברת ולעקירה המונית של תושבים.

לדברי שר החוץ, גרמניה עוקבת בדריכות אחר ההתפתחויות בשטח ורואה בהן סיבה לדאגה רצינית. הוא הדגיש כי המצב עלול להחמיר באופן משמעותי אם הפעילות הצבאית תימשך בקצב ובהיקף הנוכחיים.

הדברים מגיעים על רקע המשך הפעילות של צה"ל בדרום לבנון, שכוללת מבצעים קרקעיים נגד תשתיות חיזבאללה באזור. גרמניה, כאחת מהמעצמות המרכזיות באירופה, הצטרפה בכך לקולות בינלאומיים נוספים שהביעו חשש מהמשך ההסלמה.

ההזהרה הגרמנית מתמקדת בשני מישורים מרכזיים: הראשון הוא הגברת המתיחות האזורית הכוללת, והשני הוא הנזק האנושי הצפוי בדמות עקירת אוכלוסייה מיליה. מדובר בנושא רגיש במיוחד לאירופה, שמתמודדת עם גלי הגירה ופליטים.

בשלב זה לא נמסרה תגובה רשמית מישראל לדברי שר החוץ הגרמני. ישראל נוהגת להדגיש כי פעילות צה"ל בדרום לבנון מכוונת נגד חיזבאללה בלבד, ומטרתה לאפשר את שיבת תושבי הצפון לבתיהם.

הצהרות מסוג זה מצד גרמניה אינן שגרתיות. ברלין מתאפיינת בדרך כלל בגישה זהירה ומאופקת בכל הנוגע לביקורת פומבית על מדיניות ביטחונית ישראלית, על רקע ההיסטוריה המיוחדת בין שתי המדינות.

ראש ממשלת לבנון נאואף סלאם האשים את ישראל ביום שבת ב"יישום מדיניות של הרס מוחלט של ערים ועיירות". מאז פרוץ הלחימה במרץ, לאחר שחיזבאללה ירה רקטות לעבר ישראל בעקבות חיסול המנהיג העליון של איראן בידי ארה"ב וישראל, נעקרו מעל מיליון תושבים מבתיהם ויותר מ-3,300 בני אדם נהרגו, ביניהם עשרות ילדים.

ההסלמה פגעה גם בשוקי האנרגיה. מחירי הנפט זינקו ביום שני בכ-2.5% עד 2.8%, כאשר חוזי ברנט הגיעו ל-93.35 דולר לחבית וחוזי WTI ל-89.78 דולר לחבית. הרחבת המבצע הישראלי בלבנון ריסקה תקוות להתקדמות בשיחות ארה"ב-איראן, לאחר שאיראן תנתה כל הסכם להפסקת אש עם וושינגטון בסיום הלחימה בלבנון. בנק גולדמן זאקס הזהיר כי סיכוני האספקה מהמזרח התיכון עלולים לדחוף את המחירים גבוה יותר.

שיחות בכירות בין ישראל ולבנון, הראשונות מזה שלושה עשורים, נערכו בוושינגטון בסוף השבוע. הדיונים אמורים להימשך השבוע, אם כי חיזבאללה אינו משתתף בהם והכריז כי לא יקבל כל תוצאות. ישראל טוענת שהיא ממקדת את פעולותיה בחיזבאללה בלבד, ארגון שמחזיק בנוכחות פוליטית ומיליטרית חזקה בדרום לבנון וממשיך לתקוף את צפון ישראל.

בהמשך, ייוודע אם גרמניה תפעל גם במסגרות בינלאומיות, כגון האיחוד האירופי, כדי לקדם עמדה מתואמת בנוגע ללחימה בלבנון, או שמדובר בהצהרה חד-פעמית שנועדה לסמן עמדה ציבורית בלבד.

עיניים נסבות לישיבת מועצת הביטחון ביום שני, שעשויה לבחן את הלחץ הדיפלומטי על ישראל ואת היכולת הבינלאומית לעצור את ההסלמה - ברקע שיחות רגישות בין וושינגטון לטהרן.