מערכות ההגנה האווירית בכווית הופעלו הבוקר לאחר שאיראן שיגרה טילים וכטב"מים לעבר המדינה. אזעקות הופעלו ברחבי כווית, אך נכון לשעה זו לא דווח על נפגעים או על נזק.
מקורות מהאופוזיציה האיראנית מדווחים כי הטילים שוגרו ממחוז ח'וזסטן, המחוז הדרום-מערבי של איראן הגובל עם עיראק ועם המפרץ הפרסי. לא נמסרה עד כה עמדה רשמית מטהרן בנוגע לאירוע.
הפעלת מערכות ההגנה האווירית בכווית מצביעה על כך שהרשויות זיהו את האיום ופעלו בהתאם לפרוטוקולים הביטחוניים. פרטים על היקף המתקפה, מספר הכלים ששוגרו ויעדיהם המדויקים טרם פורסמו.
לפי המידע המתגבש, המתקפה על כווית היא תגובה ישירה לתקיפות שביצעו כוחות אמריקאיים בסוף השבוע על יעדים באי קשם ובאזור גורוק באיראן — ובהם מערכות הגנה אווירית ותחנת שליטה קרקעית. משמרות המהפכה האיראניות הודיעו כי תקפו בסיס אוויר המשמש את הכוחות האמריקאיים. זאת אינה המתקפה הראשונה מסוגה: שבוע שעבר תקפה איראן בסיס אמריקאי בכווית, אף היא כתגובה לפעולה אמריקאית קודמת.
פיקוד המרכז האמריקאי הודיע כי ביצע תקיפות מדויקות בשבת ובראשון נגד מערכות הגנה אווירית איראניות, יחידת בקרה קרקעית ושני כטב"מים מתאבדים. פיקוד המרכז מסר כי "מטוסי קרב אמריקאים הגיבו במהירות על ידי השמדת מערכות הגנה אווירית איראניות, תחנת שליטה קרקעית ושני כטב"מים מתאבדים שהוו איומים ברורים על ספינות העוברות במים האזוריים", תוך שהוא מדגיש כי "אף חייל אמריקאי לא נפגע". ההכרזה האמריקאית גם אישרה לראשונה במפורש כי איראן הפילה כטב"מ מסוג MQ-1 שטס מעל מים בינלאומיים. איראן הודתה מצידה בתקיפת הבסיס בכווית, אך הציגה אותה כפגיעה בבסיס אווירי ששימש פלטפורמה למתקפה האמריקאית, מבלי לציין את מיקומו.
תחקיר מקיף המבוסס על ניתוח צילומי לוויין וסרטונים חושף כי הנזק שגרמה איראן לכוחות האמריקניים נרחב ומדויק בהרבה ממה שמיהרו להודות עליו פקידים בוושינגטון. לפחות 42 כלי טיס אמריקניים הושמדו או נפגעו מאז פברואר האחרון, ואיראן פגעה ב-20 אתרים צבאיים של ארצות הברית ובמתקנים משותפים ב-8 מדינות במזרח התיכון. בין כלי הטיס שנפגעו נמנים מטוסי קרב מסוג אף-15 ואף-35, מטוס תקיפה מסוג איי-10, ו-24 כטב"מים מסוג אם-קיו-9 ריפר. הפנטגון העריך את עלות מבצע "זעם אפי" ב-29 מיליארד דולר, כאשר חלק ניכר מהסכום מיועד לתיקון או החלפת ציוד שנהרס. דמוקרטים בקונגרס סבורים כי אף הערכה זו נמוכה מהאמת.
הפגיעות הכאובות ביותר נרשמו במערכות ההגנה היקרות ביותר שיש לצבא האמריקני. שלוש סוללות מתקדמות של מערכת תאד לבלימת טילים בליסטיים, הפרוסות בבסיסי האוויר אל-רווייס ואל-סאדר באיחוד האמירויות ובבסיס מוואפק-סלטי בירדן, ניזוקו קשות. ארצות הברית מפעילה בסך הכל רק 8 סוללות תאד בכל העולם, שעלות ייצור כל אחת מהן עומדת על כ-מיליארד דולר. בבסיס חיל האוויר הנסיך סולטן בסעודיה נפגעו מטוסי תדלוק וביון, ובהם מטוס סיור מסוג אי-3 סנטרי שעלות החלפתו יכולה להגיע לכ-700 מיליון דולר. בבסיסים בכווית — בסיס עלי אל-סאלם ומחנה ארפג'אן — זוהו בונקרים לאחסון דלק שנהרסו, אנגרים שפוצצו וציוד תקשורת לוויינית שניזוק. מגוון בסיסים נוספים נפגעו בסעודיה, קטר, עיראק, בחריין ועומאן. לפי כמה אנליסטים, המספר הכולל של הבסיסים שנפגעו עשוי להגיע בפועל ל-28.
ד"ר קלי גריקו, אנליסטית במכון סטימסון, תיארה כיצד השתנתה הטקטיקה האיראנית לאורך המלחמה. "מטחי הפתיחה של איראן היו ממוטבים לנפח — גלי ענק שנועדו להכריע את ההגנה האווירית באמצעות מספרים בלבד", הסבירה. "תוך ימים עברה איראן למטחים קטנים וממוקדים יותר, כשאפילו כמעט-פגיעות גורמות לנזק משמעותי". גריקו הזהירה כי אם הפסקת האש השבירה תקרוס, המצב יהיה גרוע בהרבה: הסכסוך כילה את מלאי ההגנה האווירית של ארצות הברית ושותפותיה בקצב משמעותי, כלומר כל מתקפה איראנית מחודשת תיפגש בשבריר מהיירוטים שעמדו לרשות הכוחות בתחילת הסכסוך.
חילופי האש מתרחשים על רקע ספורדי מאז כניסת הפסקת אש חלקית לתוקף בתחילת אפריל. הדפוס החוזר חושף משהו מעניין: שני הצדדים מרשים לעצמם לחלוק מהלומות מוגבלות, אך נזהרים בקפידה שלא להתדרדר לעימות רחב — וזאת בעוד שתי המדינות ממשיכות במקביל לנהל משא ומתן על הסכם גרעיני.
כווית, שבשטחה פועלות בסיסי צבא אמריקאים, היא מדינה קטנה ועשירת נפט הגובלת עם עיראק בצפון ועם ערב הסעודית בדרום. מתיחות בין המדינות הסוניות במפרץ לבין איראן השיעית נמשכת שנים, אך מתקפה ישירה כגון זו היא אירוע חריג ביותר.
בטהרן, יו"ר הפרלמנט האיראני ומי שמוביל את המשא ומתן, מוחמד באגר קאליבאף, שלח אות ציני למדי: "לא נאשר שום הסכם עד שנוודא שזכויות העם האיראני מוגנות", אמר בשידור בטלוויזיה הממלכתית, והוסיף כי מנהלי המשא ומתן האיראניים "אינם בוטחים לא במילות האויב ולא בהבטחותיו". ההצהרה הגיעה בעוד הצבא האיראני יורה טילים לכווית. מקורות במשמרות המהפכה ציינו כי הם הציגו דרישה של 12 מיליארד דולר בשלב הראשון בלבד כתנאי לחתימה.
מורכבות נוספת מגיעה מהחזית הלבנונית: מקורות דיפלומטיים חושפים כי איראן הבהירה לגורמי התיווך, פקיסטן וקטאר, כי שילוב הסוגיה הלבנונית בהסכם הוא תנאי שאינו נתון למיקוח — כל הסכם שאינו מבטיח נסיגה ישראלית מלבנון אינו הסכם מבחינת טהרן.
הידיעות על האירוע מגיעות בשלב זה בעיקר ממקורות אופוזיציה איראניים, ולא אושרו עדיין באופן רשמי על ידי ממשלת כווית. עדכונים נוספים צפויים בשעות הקרובות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה