ישראל תכננה לתקוף בדאחייה - טראמפ התקשר ועצר את זה

ישראל הכינה את עצמה לתקיפה ברובע הדאחייה בביירות כבר מהשעות הראשונות של הבוקר. ההצהרות היו מפורשות, נתניהו וכ"ץ אמרו את מה שאמרו, הצבא אסף מטרות חדשות - מפקדות, מצבורי אמל"ח, תשתיות צבאיות. הכל נראה כמעט מוכן. ואז, בשעות האחרונות, הגיעה ההתערבות האמריקנית. והתקיפה נדחתה.

השאלה עכשיו היא לא מה קרה, אלא מה יקרה אחר כך. נתניהו ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שוחחו על המצב, ובישראל מסתכלים על השיחה הזאת בחשדנות גלויה. החשש שעולה מגורמי ביטחון הוא ברור: ישראל בדרך להתקפלות.

"ממה שאני שומע בדקות האחרונות, יש חשש גדול מאוד בחלק מגורמי הביטחון כמו גם בקרב גורמים ישראלים אחרים, שישראל בדרך להתקפלות מהאיום שלה על ביירות", מסר כתב הביטחון ירון אברהם. לדבריו, ההבנה בישראל היא שהאיום האיראני לירות על תושבי הצפון נתפס בוושינגטון כאיום על אמריקה עצמה - כלומר, האיראנים מאיימים לחדש את המלחמה, ואולי לא בזמן שנוח לטראמפ.

מה שמסבך את הכל הוא האיומים מטהרן. מפקד מטה הפיקוד המאוחד של הכוחות המזוינים של איראן, עלי עבדאללהי, פרסם אזהרה ישירה: "נתניהו ממשיך את פעולות התוקפנות שלו באזור. אם האיום על הדאחייה יוצא לפועל, אנחנו מזהירים את תושבי האזורים הצפוניים בישראל לעזוב את האזור אם הם לא רוצים להיפגע". לא בדיוק ניסוח עמום.

גם יועצו של המנהיג העליון של איראן, מוחסן רזאיי, הוסיף את שלו: "מצר הורמוז נמצא תחת ניהול איראני. לא נאפשר את המשך הסגר הימי, וכמו כן לא נכיל את הסלמת המתחים בלבנון". ואם עוד לא הבנתם - סוכנות הידיעות האיראנית "תסנים" דיווחה שהצוות האיראני למשא ומתן עם ארצות הברית פשוט הפסיק את חילופי המסרים עם האמריקנים, בדיוק בגלל התקיפות הישראליות בלבנון. "לא יהיו שום שיחות עד שדרישותיה של איראן ייענו".

טראמפ בינתיים מנסה לשחק את זה בצורה שאופיינית לו. בראיון הוא אמר שלא שמע מטהרן שהם מפסיקים את השיחות, ואז הוסיף משהו מעניין: "אני חושב שדיברנו יותר מדי. שתיקה תהיה טובה מאוד." הוא גם הדגיש שהכוונה לא לפצצות - "זה לא אומר שנתחיל להטיל פצצות". מנחם מאוד.

בינתיים, מאחורי הקלעים, הדיפלומטיה רצה. גורמים אמריקניים עודכנו בערוצים רשמיים מלבנון שחיזבאללה קיבל הצעה אמריקנית וכן מוכן להימנע מתקיפות נגד ישראל בתמורה להתחייבות הדדית לא לתקוף את הפרברים הדרומיים של ביירות. ההתפתחויות האלה אמורות לעמוד במרכז פגישות המשא ומתן הישירות בוושינגטון בין ישראל ולבנון, שנקבעו למחר ומחרתיים. גורמים בישראל ובארצות הברית, אגב, תוהים אם חיזבאללה בכלל יכול לערוב לכך שיעמוד בהתחייבויותיו

ובינתיים איראן לא יושבת בחיבוק ידיים. שר החוץ האיראני ניהל שיחות עם גורמים בפקיסטן על "ביסוס הפסקת האש ומניעת הסלמה", ופקיסטן הופכת לשחקנית מרכזית יותר ויותר במאמצי התיווך האזוריים. כן, פקיסטן. העולם הזה לא פשוט.

ואם רצית דוגמה חיה לאווירה התקשורתית המוזרה שמלווה את הלילה הזה - בשידור חי בערוץ 12 נוצר רגע שאי אפשר להתעלם ממנו. כתב החוץ ברק רביד, שהופיע במסך המפוצל לצד המגיש עודד בן עמי ועמיתים נוספים, ענה בקצרה לכל שאלה. כשבן עמי ביקש ממנו להתייחס להתפתחויות בלבנון, רביד השיב בשאלה: "מה השאלה?". בן עמי ענה: "אני אחשוב על שאלה" - וסיים את הראיון. רביד קם מהכיסא ועזב. מביך? כן. אבל אולי גם אמת ברגע לא מתוכנן.

הלילה כולם ממתינים לתוצאות השיחה בין נתניהו לטראמפ כדי להבין לאן הולכים הדברים. בתוך ישראל, הלחץ להוציא את התקיפה לפועל לא נעלם - ההחלטה עצמה התקבלה בדיון מצומצם בשבוע שעבר, כשנתניהו עדכן על פתיחות אמריקנית לעלייה במדרגה ואף נשמע טיעון שדווקא ההימנעות היא שיצרה את הלחץ. עכשיו השאלה האמיתית היא פשוטה: האינטרס הישראלי יגבר, או שגם הפעם ידחו?