הפרשן הצבאי עמית סגל מציב ארבע שאלות מרכזיות שתשובותיהן עדיין אינן ברורות, והן צפויות לעצב את המציאות הביטחונית בצפון ישראל ובדרום לבנון בשבועות ובחודשים הקרובים. השאלות עולות על רקע הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, שהותיר מספר נקודות עמומות בנוגע להסדרים בשטח.
חיזבאללה הסכים להצעה האמריקאית להפסקת אש הדדית מול ישראל. ההסדר קובע כי ישראל תחדל מתקיפות ברובע הדאחייה בביירות, ובתמורה חיזבאללה יעצור לחלוטין את כל ההתקפות נגד ישראל. בשלב השני, יורחב ההסכם כך שיחול על כלל שטחה של לבנון.
ההודעה הגיעה מלשכת נשיא לבנון ג'וזף עאון, לאחר שיחת טלפון שקיים עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו. בהצהרה רשמית מסרה לשכת הנשיא: "במסגרת המאמצים שאותם נוקטת המדינה הלבנונית לשמירה על היציבות ומניעת הסלמה נוספת בלבנון, קיבלו הרשויות הלבנוניות אישור לכך שחיזבאללה הסכים להצעה האמריקאית הקוראת להפסקת אש הדדית של ההתקפות." נשיא ארצות הברית טראמפ הודיע אף הוא כי קיבל את הסכמתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסדר המוצע.
השאלה הראשונה שמעלה סגל היא האם כוחות צה"ל יישארו במקומם הנוכחי בדרום לבנון. מאז כניסת ההסכם לתוקף, נותרו יחידות ישראליות בשטח לבנוני, ועדיין לא ברור מה יהיו תנאי הנסיגה, מתי היא תתרחש ומה יקרה באזורים שיפונו.
השאלה השנייה נוגעת לחופש הפעולה הישראלי: האם ישראל תוכל לתקוף איום מתהווה, גם אם הפסקת האש בתוקף. מדובר בשאלה ביטחונית-משפטית סבוכה, שתשובתה תקבע האם ידי ישראל כבולות מול תנועות כוחות, הכנסת נשק או ביצור עמדות של חיזבאללה באזורים שמהם נסוג הארגון.
השאלה השלישית, ואולי הרגישה מכולן, היא האם חיזבאללה יתחייב שלא לתקוף את ישראל גם אם תתחדש העימות הצבאי בין ישראל לאיראן. זוהי שאלה שיש לה משמעות ישירה על יכולת ישראל לפעול מול התוכנית הגרעינית האיראנית, מבלי לדאוג שהגזרה הצפונית תתלקח בו-זמנית.
השאלה הרביעית שסגל מעלה נוגעת להריסת כפרי השיעים בדרום לבנון. במהלך הלחימה הרסו כוחות צה"ל מבנים רבים באזורים שבהם פעל חיזבאללה. השאלה היא האם פעולות אלה ימשיכו, ייפסקו, או שמא הן מהוות נקודת חיכוך שעלולה להכשיל את ההסכם עוד לפני שיגיע לפס הייצוב.
ארבע השאלות שמציב סגל אינן תיאורטיות. כל אחת מהן מגלמת בתוכה נקודת כשל אפשרית שעלולה להחזיר את הצפון למצב של עימות. ההסכם עם חיזבאללה נחתם תחת לחץ ובנסיבות מורכבות, וכפי שמשתמע מהשאלות, חלק מהסעיפים המרכזיים נותרו מפורשים בצורה עמומה מדי.
הדינמיקה הישראלית-איראנית מוסיפה שכבת סיכון נוספת. אם תחליט ישראל לפעול מול איראן, ייתכן שהתשובה לשאלה השלישית תהפוך לרלוונטית מהר מאוד. חיזבאללה ראה את עצמו עד כה כ"זרוע" של טהראן, ולא ברור אם הסכם עם ישראל ישנה את נוסחת הפעולה הזו.
בשלב זה, ממשלת ישראל וצה"ל לא הגיבו באופן ציבורי לשאלות הספציפיות שמציב סגל. צפוי כי הבהרות, אם יגיעו, יימסרו בחלקן בפורומים ביטחוניים סגורים ולא בפומבי.
ארבע השאלות שמציב סגל צפויות להישאר על סדר היום הביטחוני הישראלי גם בשבועות הקרובים, ותשובותיהן יקבעו במידה רבה עד כמה הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה יחזיק מעמד. ביום שלישי וביום רביעי בשבוע נקבעו פגישות המשא ומתן בין ירושלים לביירות בוושינגטון, שם יבחנו הצדדים את ההתקדמות שהושגה וינסו לבנות עליה, ובכלל זה הרחבת הפסקת האש לכלל שטחי לבנון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה