צעד כלכלי שקט, אבל עם פוטנציאל גדול. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ונשיא הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח אילן גולדפיין חתמו היום בשגרירות ישראל בוושינגטון על הצהרת כוונות לקידום הקמת קרן הסכמי יצחק. מדובר ביישום מעשי ראשון של יוזמה שיזם נשיא ארגנטינה חבייר מיליי, ושנועדה להפוך את ישראל לשחקנית כלכלית מרכזית בשווקים המתפתחים של אמריקה הלטינית והקריביים.
צילום: בצלאל סמוטריץ'מה זו בכלל קרן הסכמי יצחק? לא מדובר בסתם הסכם ידידות. הסכמי יצחק הם מסגרת מדינית-כלכלית שנועדה להעמיק את הקשרים בין ישראל לבין מדינות האזור, עם דגש על תחומים שבהם לישראל יתרון יחסי ברור: מים, אנרגיה, חקלאות, ביטחון מזון, מערכות דיגיטליות וטכנולוגיה. הרעיון הוא שחדשנות ישראלית תיתן מענה לצרכים אמיתיים של מדינות מתפתחות, תוך יצירת שוק חדש לחברות ישראליות.
הקרן תפעל כגשר פיננסי. על פי המתכונת שהוצגה, הקרן תסייע בגיוס מקורות מימון ציבוריים ופרטיים לפרויקטי פיתוח באזור. המשמעות המעשית: חברות ישראליות שרוצות להיכנס לשווקים הלטיניים יקבלו מסלול מסודר, עם גיבוי מוסדי של בנק פיתוח בינאומי. זה לא נייר - זה מנגנון שמתחיל לפעול.
השם "הסכמי יצחק" אינו מקרי. כשם שהסכמי אברהם שינו את מפת הנורמליזציה במזרח התיכון, מיליי מנסה לבנות מסגרת מקבילה עם אמריקה הלטינית, הפעם בהובלה ארגנטינאית. ישראל מצאת עצמה שותפה בכירה ביוזמה שמגיעה מחוץ למעגל הרגיל של הדיפלומטיה האמריקאית-ישראלית.
נשיא הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח הוא אילן גולדפיין, כלכלן ברזילאי-יהודי לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ברזיל. נוכחותו בחתימה אינה טפלה. גולדפיין מנהל מוסד עם עשרות מיליארדי דולרים בנכסים, שעובד עם כמעט כל מדינות אמריקה הלטינית. חיבור כזה למוסד פיננסי בסדר גודל כזה הוא בדיוק מה שחסר לחברות ישראליות שמנסות להיכנס לאותם שווקים.
כדאי להבין את ההקשר: סמוטריץ' נמצא בוושינגטון בתקופה שבה ישראל מנסה לנהל בו-זמנית מו"מ על עסקת חטופים, לחץ כלכלי מהמלחמה, ויחסים מורכבים עם בעלות הברית. החתימה הזאת מייצגת מהלך שונה בתכלית מהאש הרגשית של השיח הפוליטי הישראלי - עסקה שקטה, מוסדית, שתוצאותיה יתבררו בשנים הקרובות.
התחומים שמוזכרים בגוף הקרן, מים, אנרגיה, חקלאות, ביטחון מזון, מערכות דיגיטליות, הם לא רשימה רנדומלית. אלה התחומים שבהם ישראל בנתה יתרון טכנולוגי ממשי לאחר עשורים של מחקר ופיתוח. עכשיו יש מנגנון שמנסה להפוך את היתרון הזה לכסף, ולשווקים חדשים.
הצהרת כוונות היא עדיין רק צעד ראשון, לא קרן פועלת. המבחן האמיתי יהיה בשלבים הבאים: גיוס הון, גיבוי ממשלות, ופרויקטים קונקרטיים שייצאו לפועל. עם זאת, הכניסה של בנק כגודל הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח כשותף מוסדי נותנת לרעיון אמינות שיוזמות דומות בעבר לא זכו לה.
החתימה היום בוושינגטון היא הצעד הממסדי הראשון של הסכמי יצחק, ועיניים יהיו נשואות לשאלה אם מאחוריה יגיעו פרויקטים של ממש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה