בצעד חסר תקדים בכנסת האחרונה, אישרה מליאת הכנסת הלילה (בין שני לשלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיזור הכנסת ה-25. התוצאה: 106 חברי כנסת בעד, אפס נגד, אפס נמנעים. אין כמעט בהיסטוריה הפוליטית הישראלית הצבעה כה חד-צדדית על פירוק ממשלה.
התמיכה הגורפת משקפת הסכמה רחבה בין קואליציה לאופוזיציה שהגיעה ויותר אי אפשר לשמר את הכנסת הנוכחית - 106 מתוך 120 חברי כנסת הצביעו בעד, ואף לא אחד הצביע נגד. הקריאות השנייה והשלישית, שבהן יגיע האישור הסופי, צפויות להתקיים בימים הקרובים.
לפי הצעת החוק, הבחירות לכנסת ה-26 ייערכו בטווח שבין 8 בספטמבר 2026 ל-20 באוקטובר 2026 - מעט לפני המועד שנקבע בחוק הבסיסי, 27 באוקטובר 2026. המועד המדויק עדיין לא הוכרע. הוועדה הכריעה לדחות את ההחלטה לשלב הקריאות הבאות.
הרקע למהלך ידוע: המשבר בין נתניהו למפלגות החרדיות - ש"ס ויהדות התורה - סביב חוק הגיוס. לאחר שנתניהו הודיע לחרדים שאין לחוק הגיוס רוב בקואליציה, החרדים הם שדחפו לפיזור. המנהיג הרוחני של דגל התורה, הרב דב לנדו, אף כתב במכתב לחברי הסיעה כי "אין לנו עוד אמון בנתניהו". מהלך פיזור שיזמה האופוזיציה הפך לאחר מכן למהלך שנשלט על ידי הקואליציה עצמה.
הכנסת ה-25 נבחרה בנובמבר 2022, ומאז עברה על ישראל תקופה סוערת במיוחד: מחאת הרפורמה המשפטית, ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, מחלוקות חריפות על גיוס החרדים והסכמי הפסקת אש. הפיזור מסמן את סוף הפרק הזה ופתיחת חדש.
ולכן הדינמיקה הפוליטית כאן מעניינת: הצעת החוק הוגשה על ידי הקואליציה, לא האופוזיציה. המשמעות היא שנתניהו מבקש לשלוט בקצב - לא רק בשאלה "אם" תהיינה בחירות, אלא "מתי". דיווחים עקביים מצביעים על כך שנתניהו מעדיף אוקטובר המאוחר, שיאפשר לקואליציה לקדם חקיקה נוספת ואולי להשיג הישגים צבאיים לפני הקלפי. החרדים, לעומתו, דוחפים לספטמבר - לפני חגי תשרי - מה שצפוי להגביר את שיעור ההצבעה בציבור החרדי.
יו"ר ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ, ניצל את ההזדמנות לנאום לזכות הכנסת הנוכחית: "השלמנו ארבע שנים מלאות, דבר יוצא דופן בפוליטיקה הישראלית, ועבדנו קשה בשביל להגיע לזה. העברנו בכנסת הזו מעל 520 חוקים ותשעה תקציבים. למעשה, החזקנו עד הסוף." ארבע שנות כהונה מלאות הן אכן נדירות בנוף הפוליטי הישראלי - אלא שהפעם הכנסת מתפזרת מעט לפני תום כהונתה הרשמית, ולא בסיומה הטבעי.
גורם בוועדת הבחירות המרכזית מסר כי הוועדה תהיה מוכנה לערוך בחירות בכל מועד שייקבע. עם זאת, הוא הוסיף שהוועדה זקוקה לפחות 83 ימי הכנה מראש. תאריך 15 בספטמבר זוהה כמורכב במיוחד, מפני שהוא חל בין ראש השנה ליום כיפור - מה שיחייב דחיית פרסום תוצאות הבחירות ביום אחד, בשל צמצום של 25 שעות לספירת מעטפות הכפולות.
הצעת החוק עברה השבוע שעבר קריאה מקדמית ברוב של 110 חברי כנסת. כעת, לאחר הקריאה הראשונה, היא תוחזר לוועדת הכנסת לדיון נוסף לפני הקריאות השנייה והשלישית. רק לאחר שתעבור את שלושת השלבים תיכנס לתוקף ותוביל לפיזור רשמי של הכנסת.
מקורות פוליטיים מעריכים כי הבחירות ייערכו בתוך שלושה עד ארבעה חודשים ממועד אישור החוק הסופי. עד אז, עם אישור הפיזור הרשמי, ממשלת ישראל תיכנס לתפקוד של ממשלת מעבר.
ראשי האופוזיציה הצהירו כי לא יקימו קואליציה עם המפלגות החרדיות לאחר הבחירות. בינתיים, הקואליציה ממהרת לקדם חקיקה שנויה במחלוקת בישיבות מרתוניות, תוך ניצול הזמן שנותר עד לפיזור הרשמי.
הצבעת הקריאה הראשונה פורמלית, אך המערכה האמיתית תתחיל כשוועדת הכנסת תצטרך לסגור על מועד אחד - ושם צפויה ההתנגשות הבאה בין נתניהו לחרדים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה