טראמפ פוצץ על נתניהו: "כפוי טובה, בלעדיי היית בכלא"

מהלך מרחיק לכת אושר הלילה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת: הצעת החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, עברה את המחסום הראשון בדרכה לחוק מחייב. אם החוק יעבור בקריאות שנייה ושלישית, הוא ישנה מן היסוד את אחד מתפקידי השיא במערכת המשפטית בישראל.

65 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת 47 שהתנגדו לה. ההצבעה מגיעה יממה בלבד לאחר שבהרב-מיארה תקפה את המהלך בחריפות ואזהרה מפני השלכותיו.

לפי ההצעה, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה יפוצל לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. הפיצול הזה נדון שנים בקרב אנשי משפט, אך הגרסה שקודמה הלילה כוללת שינויים שהולכים הרבה מעבר לפיצול טכני.

השינוי החד ביותר בהצעה: חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לא תיחשב עוד כמחייבת עבור הממשלה. כיום, עמדת היועמ"ש מהווה מחסום משפטי שהממשלה אינה יכולה לדרוס. לפי ההצעה החדשה, הממשלה תוכל לפעול גם בניגוד לעמדת היועצת המשפטית שלה.

לא פחות דרמטי הוא הסעיף המאפשר לממשלה להדיח את היועץ המשפטי לממשלה כראות עיניה, כשכהונתו תהיה למעשה צמודה לכהונת הממשלה. כלומר, בכל פעם שתיכנס ממשלה חדשה, תוכל היא למנות יועמ"ש מטעמה, בדומה לדרך שבה ממנים שר.

על פי המתכונת המוצעת, התובע הכללי ימונה לתקופה של שש שנים על ידי ועדה ציבורית, ויהיה כפוף לדין בלבד. לעומתו, היועץ המשפטי לממשלה ימונה ישירות על ידי הממשלה, בהמלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכהונתו תחפוף לכהונת הממשלה שמינתה אותו. עוד מאפשרת ההצעה לשרים לדחות את חוות דעת היועץ, ובמצב כזה תוכל הממשלה לפטור את משרדיה מחובת הציות לייעוץ המשפטי ואף לשכור עורך דין פרטי שייצג אותה בבתי המשפט.

שינוי נוסף שעלה מההצעה נוגע לחקירת בכירים: לפי הנוסח, פתיחה בחקירה נגד בעלי תפקידים בכירים תדרוש אישור מוקדם מבית משפט. המטרה המוצהרת היא למנוע חקירות שנתפסות כחקירות רדיפה, אך המבקרים טוענים שזה ישמש מחסום שיקשה על אכיפת החוק נגד אנשי ציבור.

לצעת החוק הוסף גם סעיף שמקים ועדה בשליטת פוליטיקאים, שתוסמך לאשר פתיחה בהליכים פליליים נגד פוליטיקאים מכהנים. במילים פשוטות: בדרך לפירוק הייעוץ המשפטי, הפוליטיקאים גם מקנים לעצמם שכבת הגנה נוספת מפני חקירות - לא כתוספת אחרונה, אלא כחלק מהמהלך כולו.

ההצעה קודמה בוועדת החוקה של הכנסת, בראשות שמחה רוטמן, שהוביל בחודשים האחרונים שורה של יוזמות לשינוי מבנה הרשות השופטת ומערכת המשפטית בישראל. לצידו בקידום ההצעה פעלו חברי הכנסת חנוך מילביצקי ויצחק קרויזר. הצבעת הקריאה הראשונה אושרה בלילה שבין יום שני ליום שלישי.

שר הפנים אריה דרעי, שניצל בעצמו לאורך השנים מאחד היועמ"שים הקודמים ושב לשמש בתפקיד בכיר לאחר הרשעתו, נמנה עם תומכי ההצעה בממשלה. לממשלה יש אינטרס ישיר בהחלשת תפקיד שבעליו, גלי בהרב-מיארה, עמד בניגוד לא מעט פעמים לעמדות הקואליציה.

בהרב-מיארה כינתה את החקיקה "שלב ב' של הרפורמה המשפטית" והזהירה מפני מרוץ לחיסול מוסדות דמוקרטיים לקראת תום כהונת הכנסת. לדבריה, השם "חוק הפיצול" מטעה, ומדובר למעשה בריסוק המעמד המקצועי של התביעה הכללית ושל הייעוץ המשפטי. היא הוסיפה כי החוק יהפוך את אכיפת החוק לכלי פוליטי, יפתח פתח לשחיתות שלטונית, וירתיע חוקרי משטרה מעיסוק בתיקים של אנשי שלטון. בנוסף, היא התריעה מפני נרמול של אי-ציות לפסקי דין, שעלול להוביל למצב שבו הממשלה בוחרת לאילו החלטות לציית ולאילו לא.

בהרב-מיארה אישרה 32 בקשות לייצוג משפטי נפרד מאז הקמת הממשלה הנוכחית. להשוואה, בממשלת בנט-לפיד לא נרשם אף מקרה כזה, ובכל תקופת ממשלות נתניהו בין 2016 ל-2022 נספרו שני מקרים בלבד. הוועדה שאישרה את ההתקשרויות עם עורכי הדין הפרטיים מורכבת בעיקרה ממקורבים לשלטון - בראשה מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד, המשמש כמשרת אמון של שר המשפטים יריב לוין, ולצדו עו"ד יעל קוטיק, הנחשבת מקורבת ללוין. לפי ד"ר גיא לוריא ממכון הישראלי לדמוקרטיה, "החתול ישמור על השמנת", ומנגנוני איזון חלופיים לא הוצעו.

המהלך מעורר ביקורת עזה מצד גורמים במערכת המשפט ובאופוזיציה, שרואים בו ניסיון לשים את הממשלה מעל החוק ולמנוע פיקוח משפטי אמיתי על פעולותיה. לשיטתם, ביטול המחייבות של חוות דעת היועמ"ש והפיכת כהונתו לתלויה בממשלה משמעם שהממשלה תבחר לה יועץ שיגיד לה "כן" בכל עניין.

לביקורת הצטרף גם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, שתיאר תהליך של אובדן גבולות בשיח הציבורי. עמית הצביע על השתלחויות קשות בשופטים מכהנים ועל הפצת מידע כוזב בנוגע לפסיקות. הוא התייחס לטענות כאילו מינה את עצמו לתפקיד, והבהיר כי נבחר כדין על ידי הוועדה לבחירת שופטים, בעת ששר המשפטים יריב לוין בחר להחרים את הישיבה שבה נדונה מינויו. לוין דחה את הדברים בתגובה רשמית ומסר כי נשיא העליון נדרש לתירוצים משום שהוא מודע לכך שמינויו נעשה באופן בלתי חוקי, והוסיף כי עמית רוחש בוז לציבור ורומס את מעמד הכנסת והממשלה.

החוק עבר כעת את הקריאה הראשונה ויחזור לדיון בוועדת החוקה לפני קריאות שנייה ושלישית, שהן ההצבעות המכריעות שיפכו אותו לחוק מחייב לחלוטין.

במקביל לאישור הקריאה הראשונה נחשפה הלילה שיחה סוערת שהתקיימה בין הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הדיווחים, טראמפ כינה את נתניהו "כפוי טובה" ואמר לו במפורש: "בלעדיי היית בכלא". בנוסף, טראמפ לחץ על נתניהו שלא לתקוף את בדאחיה, אחד ממוקדי הכוח של חיזבאללה בלבנון. הביטויים החריגים שיוחסו לטראמפ מציירים תמונה מורכבת של היחסים מאחורי הקלעים בין ירושלים לוושינגטון, שונה מהתמיכה הפומבית שמתבטאת בנאומים.

בשעות הקרובות צפויה תגובה רשמית מלשכת ראש הממשלה על הדיווחים מהשיחה עם טראמפ. עד כה אין תגובה רשמית מירושלים לפרטים שנחשפו, אך הדיווחים עלולים לסבך את שני הצדדים ולהעיב על שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל לארצות הברית.