נגיד בנק ישראל רומז להורדת ריבית מהירה - אולי לפני יולי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שיגר אתמול (שלישי) אות ברור לשווקים: אם ציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת ויתקרבו לגבול התחתון של יעד האינפלציה, בנק ישראל עשוי להאיץ את קצב הורדות הריבית. הנגיד אמר את הדברים בכנס אלי הורביץ בירושלים, וניסוחיו היו מפורשים יותר מהרגיל.

"ככל שהציפיות לאינפלציה יורדות - ובוודאי אם הן מתקרבות לגבול התחתון של היעד - הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצבים מהירים יותר", אמר ירון. הרף שאליו התייחס הוא 1% - הגבול התחתון של יעד האינפלציה הממשלתי, שעומד על טווח של 1% עד 3%. כיום האינפלציה בישראל נעה סביב 2%, כלומר במרכז היעד, אך המגמה לפי הנגיד היא כלפי מטה.

הדלק לאותות האלה הוא התחזקות השקל. ירון הסביר כי "חרף העובדה ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי בישראל, תיסוף מצטבר שכזה בהחלט יכול להוביל לירידת האינפלציה, וכבר משתקף בציפיות". השקל התחזק בחודשים האחרונים באופן חד מול הדולר, לרמות שלא נראו זה שנים. לפי כלכלנים, דברי הנגיד עשויים להוביל בקרוב לעלייה של שער הדולר - מסביבות 2.80 שקל לכיוון 3 שקלים.

ירון שרטט את תמונת המצב שהובילה אותו לאיתות: "החלטת הריבית האחרונה גילמה איזון בין הסיכונים הגאו-פוליטיים - מלחמה מול הסכם, עליית מחירי אנרגיה מול ירידה, תיסוף מול פיחות. מאז ההחלטה, הציפיות להסכם עלו, וזה הוביל לירידה חדה במחירי האנרגיה, במקביל לירידה נוספת בפרמיית הסיכון של ישראל ולתיסוף נוסף של השקל. כל אלו הורידו עוד את הציפיות לאינפלציה". כלומר, המציאות השתנתה מאז ההחלטה הקודמת, וכעת הנגיד צריך לכייל מחדש.

בפועל, המשמעות של דבריו יכולה להיות הורדת ריבית מוקדמת - אף לפני ההחלטה הקבועה המתוכננת לתחילת יולי. הריבית הנוכחית עומדת על 3.75%, לאחר שבנק ישראל הוריד אותה פעמיים השנה, כל פעם ברבע אחוז. הורדה נוספת תביא אותה ל-3.5%. לשוק המשכנתאות, שבו רגישות גבוהה לשינויי ריבית, עשויה להיות לכך השפעה מיידית.

כאן נכנסת הפניה של הנגיד למה שמייחד את עמדתו: בעבר, ירון הבהיר שוב ושוב שהוא אינו נוהג להוריד ריבית רק כדי לווסת את שער החליפין. כעת הוא עוקף את הסתירה הזו בטענה שהשינוי הוא לא בשער הדולר עצמו, אלא בהשפעתו על ציפיות האינפלציה. זו לא רק סמנטיקה - זהו גם שינוי מסגרת מדיניות ממשי, שמרחיב את הנסיבות שבהן הבנק עשוי לפעול.

בנוסף לנושא הריבית, ירון לא נמנע מלדבר על מצב הכספים הציבוריים. הנגיד הזהיר כי "אנחנו לא רוצים להגיע לחוב תוצר של 80%", ותקף בעקיפין את ההחלטה להגדיל את תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל בעשור הקרוב - כ-35 מיליארד שקל בשנה. לדבריו, הגדלה כזו צריכה לבוא מתוך מנועי צמיחה, לא על חשבון צבירת חוב.

בנושא המיסים, ירון היה ישיר: "ככל שההכנסות ממיסים לא עולות, צריך יהיה לפעול להעלותן". הנגיד ציין כי נטל המיסים בישראל נמוך ממוצע מדינות ה-OECD, ולכן יש מרחב להעלאה. הממשלה, לדבריו, חייבת להקטין את הגירעון ולהפחית את תקציב הביטחון ככל האפשר.

בכנס אותו עצמו הציג פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, נתונים שמעוררים חשש: הצריכה הפרטית בישראל ירדה משיעור של כ-53% מהתוצר לפני הקורונה ל-48% מאז, ונשארת שם. "הצריכה הפרטית בישראל הרבה יותר מדי נמוכה", אמר שמחון, שהוסיף שוידא את הנתונים ישירות מול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הפער הזה בין תוצר גבוה יחסית לצריכה פרטית נמוכה ממחיש את הקושי של משקי הבית, ומעניק הקשר לדחיפה להורדות ריבית.

השאלה המעשית כעת היא מתי בדיוק. אם ציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת בשבועות הקרובים, לחץ ניכר יצטבר על בנק ישראל לפעול לפני מועד ההחלטה הקבוע ביולי. הנגיד השאיר את הדלת פתוחה בכוונה, וכעת הכדור עבר למציאות הכלכלית.