לראשונה מאז מאי, חזרו נציגי ישראל ולבנון לשולחן המשא ומתן. הפגישה הרביעית בין המשלחות החלה היום (שלישי) במחלקת המדינה בוושינגטון, ומטרתה לקדם את הפרטים המעשיים של הסכם מסגרת בין שתי המדינות.
בראש המשלחת הישראלית עומד שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר. את צד לבנון מוביל סימון כרם, שגריר לבנון בארצות הברית לשעבר, שכיום משמש חבר בוועדה המפקחת על הפסקת האש בין שתי המדינות.
מדובר בסבב הרביעי של מגעים ישירים מאז החלו השיחות הרשמיות. הפגישה הראשונה נערכה באפריל, שתי פגישות נוספות התקיימו במאי, ועכשיו מתכנסות המשלחות שוב לניסיון להתקדם על פרטי ההסכם.
יחיאל לייטרצילום: יחיאל לייטרמה שמעניין כאן הוא לא רק שמגעים כאלה מתקיימים, אלא הטון שאפיין אותם מההתחלה. בתום הפגישה הראשונה, לייטר לא נקט שפה דיפלומטית זהירה, אלא נשמע כמי שמכריז על סדר יום שלם. "אנחנו והלבנונים באותו צד - שצריך למגר את הרשע של חיזבאללה. אנחנו מאוחדים בצורך הזה", אמר אז.
לייטר הוסיף תיאור שחרג מרטוריקה שגרתית: "דיברנו על אפשרויות וחזון לטווח ארוך, על איך לבנון יכולה לשגשג ואיך הגבול בין המדינות יכול להיראות. דיברנו על הרצון לראות את לבנון משגשגת, ואת הגבול בינינו כגבול קבוע ומכבד, בו עוברים עם חליפות מחויטות כדי לעשות עסקים, ואולי גם עם בגדי ים כדי לנפוש בחופי הים של שתי המדינות".
השיחות מתנהלות בוושינגטון, בחסות אמריקאית מובהקת. מחלקת המדינה מהווה את הגג הפיזי לפגישות, וזה לא מקרי. הפורמט הזה, שגרירים מול נציגי פיקוח על הפסקת אש, מאפשר לשתי הממשלות לקיים דיאלוג בלי להתחייב על הכרה רשמית הדדית, לפחות לא בשלב הזה.
כרם מגיע לשיחות עם כובע מיוחד: הוא לא שגריר פעיל, אלא חבר בגוף המפקח על הפסקת האש, מה שנותן לדיאלוג ממד מעשי של ניהול המציאות בשטח, מעבר לסימני השאלה של הסכם הסופי.
ארבע פגישות תוך חודשים ספורים, בקצב שלא היה קיים בין ישראל ולבנון בעשורים האחרונים, מצביעות על כך שמישהו בשני הצדדים רוצה לנצל את החלון שנפתח אחרי המלחמה. השאלה האמיתית היא אם אחרי ארבע פגישות יש בידי המשלחות משהו ממשי שאפשר להפוך לנייר מחייב, או שהדיאלוג עצמו הוא עדיין המוצר.
אין עדיין מידע על תוצאות הפגישה הנוכחית, וצפוי שפרטים יתפרסמו בתומה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה