הכנסת אישרה: הרבנות הראשית תחזיר לעצמה את מונופול הכשרות

מליאת הכנסת אישרה אמש (שלישי) בקריאה ראשונה את הצעת החוק לביטול רפורמת הכשרות של הח"כ לשעבר מתן כהנא. ההצבעה הסתיימה ברוב של 49 תומכים מול 34 מתנגדים, והחוק יועבר לדיון בוועדת החוקה. הצעד משיב בפועל את הבלעדיות על מתן תעודות הכשרות לידי הרבנות הראשית ומבטל את האפשרות לגופי כשרות פרטיים לפעול בשוק.

צילום: מתן כהנא

הרפורמה המקורית אושרה באוקטובר 2021 במסגרת חוק ההסדרים, כשכהנא כיהן כשר לשירותי דת מטעם ימינה. המטרה אז הייתה לפתוח את שוק הכשרות לתחרות בין תאגידים פרטיים, להפוך את הרבנות הראשית מגוף מפקח לרגולטור בלבד, ולסיים את ניגוד האינטרסים שבו משגיח הכשרות מועסק על ידי העסק שאותו הוא אמור לפקח. הרפורמה כללה גם אפשרות לתאגידים לתת הכשר למוצרים מיובאים, צעד שהיה צפוי להפחית עלויות ייבוא.

אבל הרפורמה מעולם לא יצאה לפועל במלואה. מיכאל מלכיאלי מש"ס, שנכנס לתפקיד שר הדתות בדצמבר 2022, הקפיא אותה כמהלכו הראשון בתפקיד. מאז, כ-3.5 שנים, שרר מצב ביניים. הגורם שהאיץ את ביטול הרפורמה הרשמי הוא פסיקת בג"ץ מנובמבר האחרון, שהורתה לרבנות הראשית להכיר בארגון רבני צהר כגוף נותן כשרות. רבני צהר הם ארגון מציונות הדתית המתונה, ובג"ץ ביקש לפרוץ פתח בקיר המונופול. החוק שאושר אמש מיועד לחסום את הוראה זו לחלוטין, ולשם כך הוא מועבר במהירות, ברגע האחרון לפני פיזור הכנסת הצפוי.

ש"ס, שיזמה את הצעת החוק, קראה לו "חוק הונאה בכשרות" וטענה כי מדובר ב"צעד חשוב לתיקון הנזק ההרסני שגרמה הרפורמה, שפגעה במעמד הרבנות הראשית ויצרה בלבול בקרב ציבור הצרכנים". לפי ש"ס, "החוק מחזק את מעמדה של הרבנות הראשית כגורם המוסמך והאחראי על הכשרות במדינת ישראל".

אולם למעשה, על פי הניתוח של מנהל המרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, תני פרנק, החוק החדש אינו רק שימור הסטטוס קוו. הוא מכפיף את כל המועצות הדתיות לתקן הכשרות של הרבנות הראשית, וגם מאפשר להעביר את 4,200 משגיחי הכשרות להעסקה ישירה על ידי המועצות הדתיות, ובכך למממן אותם מתקציב המדינה. כלומר, ביטול הרפורמה לא מחזיר את המצב לאחור, אלא מעמיק את המונופול ואת הנטל התקציבי.

איגוד המסעדנים שלח מכתב חריף שבו הזהיר מהשלכות כלכליות: "הדיון שלפנינו אינו דיון דתי ואינו דיון פוליטי. זהו בראש ובראשונה דיון כלכלי". האיגוד טען כי "משמעות הצעת החוק היא צמצום התחרות, הגבלת אפשרויות הבחירה של בעלי העסקים והחזרת השוק למבנה ריכוזי יותר". לפי האיגוד, בעל עסק "לא צריך להיות כבול בפועל לספק אחד בלבד", ו"כל עלות נוספת המוטלת על מסעדה אינה נשארת אצל בעל העסק - היא מתגלגלת לצרכן הישראלי".

בדיון המליאה לא חסכו חברי האופוזיציה בביקורת. חבר הכנסת אלעזר שטרן מיש עתיד אמר: "נותנים לש"ס להוסיף אלפי ג'ובים במסווה כשרות. מה שמבינים בש"ס זה ג'ובים, כסף והשתמטות". חברת הכנסת מירב כהן אמרה: "כשאין תחרות בכשרות מקבלים שחיתות - זה חוק חילול השם". חבר הכנסת עודד פורר הגדיר את החוק כ"אמא של ההונאות בכשרות", וחבר הכנסת משה קינלי טור-פז אמר: "אין דרך יותר טובה לגרום לאנשים לשנוא יהדות מחקיקה דתית. זה חוק של ג'ובים, קומבינות, מאעכרים וסידורי עבודה".

פרט צדדי שלא עבר מבלי שיורגש: השר לשירותי דת יריב לוין בחר שלא להציג בעצמו את הצעת החוק. במקומו עלתה השרה לשוויון חברתי מאי גולן, שהקדישה את דבריה במלואם למתקפה אישית על חברת הכנסת בן ארי ולא לנושא החוק. הפרט הזה מלמד יותר מכל ניתוח על האופן שבו מתנהלת ההצבעה הזו: לא כחוק מדיני-דתי שצריך להצדיק, אלא כסחורה קואליציונית שעוברת בקצב.

כעת עוברת הצעת החוק לדיון בוועדת החוקה, לפני קריאות שנייה ושלישית. עם פיזור הכנסת הצפוי, מרוץ הזמן הפוליטי ממשיך, ולש"ס יש כל עניין לסגור את הנושא לפני שתינתן לבג"ץ ולארגוני רבני צהר כל אפשרות לפרוץ שוב את הפתח.