שוודיה הצליחה לעשות מה שאף מדינה גדולה באירופה לא הצליחה: למשוך יותר הנפקות ראשוניות לציבור בעשור האחרון מאשר צרפת, גרמניה, הולנד וספרד ביחד. סטוקהולם הפכה לאחד ממרכזי ההון הגדולים ביבשת, דוגמה שכולם רוצים לחקות. אבל בשוק השוודי מתחילים להכות בכפות ידיים לא של שמחה, אלא של דאגה. הסיבה: האיחוד האירופי מנסה לאחד את הרגולציה בכל המדינות החברות, וזה עשוי לעשות בדיוק ההפך ממה שמתכוונים.
הסיפור של שוק ההון השוודי הוא לא עניין של מזל. הוא נבנה על שלושה עמודים מרכזיים. ראשית, מעורבות גבוהה של משקיעים פרטיים ומוסדיים: חברות הביטוח המקומיות מחזיקות חלק משמעותי מנכסיהן במניות שוודיות, מה שיוצר מקור הון יציב לטווח הארוך ומחזק את השוק מבפנים. שנית, תרבות של בעלות ארוכת טווח: בשוודיה פעילות חברות אחזקה גדולות ומבוססות שמאפשרות לבעלי השליטה לשמור על השפעה לאורך שנים, גם כשחלקם בהון החברה אינו גבוה במיוחד. שלישית, מבנה ממשל תאגידי ייחודי שמאפשר לוועדות המינוי לפעול באופן עצמאי מהדירקטוריון, ולמשקיעים הגדולים להיות מעורבים ישירות בתהליכי קבלת ההחלטות.
הנקודה הרגישה ביותר היא מבנה מניות הצבעה. בשוודיה נפוץ מודל שבו בעל שליטה מחזיק מניות עם זכויות הצבעה עודפות, מה שמאפשר לו לשלוט בחברה גם בלי להחזיק ברוב ההון. זה מאפשר לחברות גדולות לשמור על יציבות ועל חזון ארוך טווח בלי להיות מסחטות לחצים של שוק ההון. תומכי השיטה אומרים שהיא מצליחה לאזן בין כוח המשקיעים הגדולים לבין הגנה על בעלי מניות המיעוט.
האיחוד האירופי ראה בזה בעיה. בשנים האחרונות ניסה הבלוק לקדם הצעה שהיתה מגבילה מבנה זה, ומביאה לביטול הדרגתי של מניות בעלות זכויות הצבעה העודפות. ההצעה עוררה התנגדות חריפה בשוודיה, ובסופו של דבר נזנחה. אבל הנזק נעשה. משפטנים ואנשי פיננסים בסטוקהולם מציינים שהמהלך הותיר תחושת אי-נוחות, ואיש אינו יודע מתי יחזרו לאותו רעיון בדלת אחרת.
גם בתחום ממשל התאגידים קיימות מחלוקות מהותיות. הגישה השוודית שונה מהנהוג ברוב מדינות אירופה, ומה שנחשב ליתרון בסטוקהולם נחשב לסטייה בבריסל. כאשר האיחוד מנסה לקבוע סטנדרט אחיד לכלל המדינות, הוא מחייב בפועל מדינות שהצליחו לוותר על המרכיבים שהביאו להצלחה.
הוויכוח הזה הוא לא מקומי. הוא חושף שאלה שהאיחוד האירופי לא יודע עדיין לענות עליה: כיצד בונים שוקי הון חזקים ותחרותיים מבלי לדרוס את המודלים המקומיים שהוכיחו את עצמם? אירופה מתלוננת שהיא נשארת מאחור ביחס לארצות הברית בכל מה שנוגע לשוקי הון ולמימון עסקי. הפתרון שהיא מציעה הוא אחידות רגולטורית. אבל שוודיה מוכיחה שדווקא השוני המקומי הוא מה שיצר כאן הצלחה.
עבור רבים בסטוקהולם, המסר לבריסל פשוט: אירופה יכולה ללמוד מהמודל השוודי, אך עליה להיזהר שלא להרוס את מה שהפך אותו למוצלח מלכתחילה. הדרישה לאחידות, שמגיעה ממניעים טובים של חיזוק השוק הכלל-אירופי, עלולה לסיים את סיפור ההצלחה של שוק ההון השוודי.
הדיון צפוי להמשיך להתחמם ככל שהאיחוד האירופי יקדם את יוזמות האחדת שוקי ההון שלו. שוודיה כבר מגייסת כוחות כדי להגן על המודל שלה, וסביר שהעימות בין סטוקהולם לבריסל יהפוך לאחד הוויכוחים הכלכליים החמים ביותר ביבשת בשנים הקרובות.
כשאירופה מנסה לאחד, שוודיה מזהירה שהאחדה הזו עלולה לעלות לה ביקרות ממה שנראה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה