עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, נבחר היום לתפקיד מבקר המדינה העשירי של ישראל. ראבילו זכה לתמיכת 61 חברי כנסת, רוב מינימלי שמאפשר לאדם לקבל את אחד מהתפקידים הפיקוחיים הבכירים במדינה.
צילום: נוצר באמצעות AIהבחירה היא ניצחון אישי של נתניהו, שהוביל מאחורי הקלעים את המאמץ להבטיח את בחירתו של ראבילו. לפי הדיווחים, נתניהו בחן את ההצבעה כמבחן ישיר ליכולת השליטה שלו בקואליציה, ויצא ממנה עם תוצאה שלמה.
ראבילו ייצג את נתניהו בשורה של הליכים משפטיים וציבוריים בשנים האחרונות, והקשר בין השניים ידוע היטב. כעת, מי שעמד לצד נתניהו בחדרי בתי המשפט יעמוד בראש המוסד שתפקידו לפקח על הממשלה, משרדיה ויחידותיה.
השאלה שמרחפת מעל המינוי ברורה: האם מי שהגן על ראש הממשלה בהליכים משפטיים יוכל לפקח עליו ועל ממשלתו ללא מורא? המתנגדים למינוי טענו כי מינוי הפרקליט האישי של נתניהו למבקר המדינה הוא ניגוד עניינים בוטה. תומכי המינוי, לעומת זאת, העדיפו לבחון את כישוריו המשפטיים של ראבילו כשלעצמם.
שרת המשפטים לשעבר איילת שקד יצאה היום בביקורת חריפה על בחירת הקואליציה בראבילו. שקד הבהירה שאינה חולקת על כישוריו המשפטיים, אלא על עצם העובדה שהקואליציה בחרה דווקא בו על פני השופט בדימוס יוסף אלרון. "ללא קשר ליכולותיו המשפטיות של ראבילו, שעליהן איני חולקת", אמרה, "העובדה שחברי הקואליציה בחרו בעורך דינו הפרטי של נתניהו לתפקיד הזה, ולא באלרון, למרות שהם יודעים שזה מעשה פסול, מלמדת על סיאוב שלטוני וקריסת ערכית". שקד הוסיפה כי הסוגיה אינה מפלגתית: "זה לא עניין של ימין ושמאל - שני המועמדים מחזיקים בדעות ימין. זו פרימת הממלכתיות. האידיאולוגיה לא חשובה, רק הנאמנות האישית".
מעבר לביקורת הערכית, למינוי יש השלכות ממשיות ומיידיות. בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, משרד מבקר המדינה הוא כרגע הגוף היחיד שחוקר את המחדל - לפני, במהלך ואחרי. לפי הערכות שונות, המטרה עשויה להיות עצירה של חקירות שכבר מתקיימות במשרד המבקר, עיכוב דוחות שנמצאים בשלבי כתיבה, והפניית נתיבי החקירה לכיוון הצבא ורמת הפיקוד הצבאי - תוך הסטת האחריות מהדרג המדיני.
אולם הדרמה האמיתית ביום הבחירה לא הייתה רק בתוצאה - אלא במה שקרה בין הסיבוב הראשון לשני. בסיבוב הראשון הוביל דווקא השופט בדימוס יוסף אלרון עם 60 קולות, מול 57 לראבילו. משלא הגיע אף מועמד לרוב של 61, נקבע סיבוב שני. בין שני הסיבובים נחשף כי בליכוד הועברה הנחיה לחברי הכנסת לצלם את עצמם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח כיצד הצביעו. בין המצלמים נמנו השרים מאי גולן ושלמה קרעי, יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי, וח"כ ששון גואטה. היועצת המשפטית של הכנסת קבעה כי הצילום מנוגד לנהלים, אך יו"ר הכנסת אמיר אוחנה הבהיר שהוא מתיר לח"כים לצלם את עצמם בעת ההצבעה. ההצבעה נעצרה לכמה דקות בתוך צעקות, ואז חודשה.
מבחינה פוליטית, הבחירה ברוב של 61 קולות בדיוק, ולא מעבר לכך, מלמדת על מצב הקואליציה כרגע. נתניהו הצליח לגייס רוב, אך לא יותר ממה שצריך. כל קול היה חיוני, וכל חבר קואליציה שהיסס היה יכול להפיל את המינוי.
מינוי מבקר המדינה הוא מהלך נדיר, שמעצב את אופי הפיקוח הציבורי לשנים ארוכות. מבקר המדינה מכהן לתקופה של שבע שנים ללא אפשרות כהונה נוספת, ומחזיק בסמכויות נרחבות לחקור משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ואת מדיניות הממשלה בפועל.
ראבילו מחליף בתפקיד את מתניהו אנגלמן, שסיים את כהונתו. תחת אנגלמן הוציא משרד מבקר המדינה דוחות ביקורתיים בנושאים רבים, כולל כישלונות מוכנות ב-7 באוקטובר. השאלה מה יעשה ראבילו עם הסמכויות הנרחבות שבידיו תוכרע רק במבחן הזמן.
יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסר מכתב מיצוי הליכים ליועצת המשפטית לכנסת, בדרישה לבטל את ההצבעה ולקיים בחירה חדשה. לפיד הוסיף כי אם הבקשה תידחה, תוגש עתירה לבית המשפט העליון. גם התנועה לאיכות השלטון הודיעה על עתירה מטעמה, בנימוק שהמינוי נעשה "בהליך שזוהם לנגד עינינו".
בשלב זה טרם נמסרה תגובה רשמית מראבילו עצמו על בחירתו. ראש הממשלה נתניהו, לפי הדיווחים, חוגג את התוצאה כניצחון. ראבילו צפוי להיכנס לתפקידו בקרוב, ועיניים רבות יהיו נשואות אל הדוחות הראשונים שיצאו תחת הנהגתו.
מינויו של הפרקליט האישי של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה הוא אחד המהלכים הנועזים שביצעה הקואליציה מאז הקמתה, והמשמעות האמיתית שלו תתברר רק כשהמבקר החדש יתחיל לפקח על הממשלה שמי שמינה אותו עומד בראשה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה