הדולר זינק ביומיים האחרונים ביותר מ-2% מול השקל, ונקבע על שער יציג של 2.872 שקלים. הגורם הישיר לתנועה החדה: נאום שנשא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה. משפט אחד, של פחות מ-20 שניות לפי הערכות בשוק, הספיק כדי להזיז את שוק המטבע בצורה שלא נראתה מזה זמן. גם האירו התחזק ב-1.41% לשער של 3.337 שקלים.
מה בדיוק אמר ירון? "ככל שהציפיות לאינפלציה ימשיכו לרדת, זה מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר." השוק פירש את האמירה הזו כאיתות חד-משמעי שבנק ישראל עומד להאיץ את תהליך הורדת הריבית, בשיעור חד יותר ממה שתומחר עד כה. על פי הערכות מומחים, שוק ההון מתמחר כעת כי ריבית בנק ישראל תעמוד בעוד כשנה על 3% בלבד.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, הסביר כי הנגיד הוסיף בנאומו שהוא "לא מקל ראש" בהשפעת התחזקות השקל על היצואנים. אמירה זו הגבירה בשוק את הציפיות להתערבות ישירה של בנק ישראל בשוק המטבע החוץ. אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, תיאר את הצעד כ"מהלך מתוחכם של בנק ישראל": השפעה על השוק דרך יצירת ציפיות, בלי ביצוע פעולת התערבות ישירה וגלויה.
אלא שלא כולם נסחפים. רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות, מזהיר מפני מסקנות נמהרות. "לפני פחות מחודש השוק התרגש כשירדנו מתחת ל-3 שקלים. מה שנקרא - פרופורציה", אמר מנחם. הוא מדגיש כי ירון לא הכריז על הורדת ריבית, אלא סייג את דבריו בביטוי "אם המגמות יימשכו". ההבדל בין הכרזה לאיתות הוא משמעותי, כך לדבריו, אך עצם האיתות מהווה כלי מדיניות בפני עצמו.
מנחם הסביר גם מדוע בנק ישראל לא הוריד את הריבית בשבוע שעבר בשיעור חד יותר. לדבריו, הסיבה היא זהירות מובנת על רקע המצב הגיאופוליטי הרגיש: המגעים סביב הסכם עם איראן והפסקת האש החלקית בגבול לבנון מייצרים אי-ודאות שהורדה אגרסיבית של הריבית עלולה לסבך. הורדה מהירה מדי, כך הוא מעריך, עלולה לפתוח את הדלת לעלייה באינפלציה בשעה שבנק ישראל שואף ליציבות מחירים.
מעניין לא פחות הוא ההסבר לכך שהשקל בכלל התחזק כל כך בתקופה האחרונה, ולמה הורדת הריבית האחרונה לא עצרה את המגמה. מנחם מציין שהשוק תמחר את הורדת הריבית מראש, ולכן לא הייתה לה השפעה בפועל. הוא מפרט שלושה גורמים מבניים שמזינים את כוח השקל: יצוא ההייטק הגבוה, העליות בשוקי המניות האמריקניים שמחייבות קרנות וחברות ביטוח ישראליות להמיר דולרים לשקלים, והעליות בבורסה המקומית שמושכות השקעות חזרה ארצה. כל הגורמים האלו עדיין בתוקף.
לצד הדולר, גם שוק המניות בתל אביב סיים את יום המסחר באדום. מדד ת"א-35 ירד ב-1.07%, מדד ת"א-125 איבד 0.91%, ומדד ת"א-90 נחלש ב-0.33%. מניות הביטוח והבנקים הובילו את הירידות: מדד ת"א-ביטוח צנח ב-3.06%, ומדד ת"א בנקים וביטוח ירד ב-2.29%. הברק המנגד היה אל על, שהמריאה ב-4.53%, לצד ארית תעשיות שזינקה ב-5.26% ומדד הביטחוניות שעלה ב-0.28%.
הרקע לירידות בבורסה רחב יותר מדברי הנגיד בלבד. המתיחות בין וושינגטון לטהרן נמשכת, שורת תקיפות באזור המפרץ דחפה את מחיר נפט WTI לכדי 95 דולר לחבית, וארגון ה-OECD פרסם תחזית מעודכנת לפיה הצמיחה בישראל תעמוד השנה על 3.3% בלבד. נתוני המסחר ביום: מחזור עסקאות במניות ובניירות ערך מירים הסתכם בכ-5.2 מיליארד שקל, כמות דומה נרשמה גם בשוק האג"ח. יצואני ביטחון ישראלים, אגב, הכניסו ב-2025 למעלה מ-19 מיליארד דולר, וזרם זה ממשיך לתמוך בכוח השקל.
כעת הכל מכוון להחלטת הריבית הבאה, שצפויה ב-6 ביולי. באותו מועד אמור בנק ישראל לפרסם גם תחזית כלכלית מעודכנת. מנחם ממזרחי טפחות מסכם את התמונה בזהירות: "אין משתנה כלכלי שאתה יכול להגיד עליו שהוא משנה כיוון אחרי תהליך של יומיים." כלומר, הדולר אמנם קיבל רוח גבית מהנגיד, אבל הגורמים המבניים שמחזקים את השקל לא נעלמו, ועד שהחלטת הריבית בפועל תגיע, השוק צפוי להמשיך להיסחר בתנודתיות גבוהה.
הבורסה והמט"ח ייכנסו לתקופה של תנודתיות מוגברת עד להחלטת הריבית ב-6 ביולי, כשהשוק מעכל את המסר של הנגיד ועוקב מקרוב אחר נתוני האינפלציה וההתפתחויות הגיאופוליטיות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה