בית המשפט העליון פסק פה אחד כי המדינה חייבת לאפשר לנציגי הצלב האדום הבינלאומי לבקר אסירים ביטחוניים המוחזקים במתקני שב"ס וצה"ל. בית המשפט קיבל עתירה שכוונה נגד המדיניות הגורפת שנקבעה לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 ואסרה על ביקורים אלה ועל מסירת מידע בעניינם של האסירים.
פסק הדין העיקרי נכתב על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, שקבעה כי הממשלה לא הציגה תשתית משפטית שמצדיקה את המדיניות. לדבריה, חרף ההתדיינות הממושכת וההזדמנויות הרבות שניתנו למדינה לנמק את עמדתה, לא הוצג כל בסיס חוקי סדור לאיסור. ברק-ארז ציינה כי השיקול המרכזי שהועלה בתחילה נגע לשאלת חזרת אחרון החטופים מרצועת עזה, אולם גם לאחר שכל החטופים שבו, לא הוצג כל טעם קונקרטי חלופי שיצדיק את המשך המדיניות.
השופטת בחנה את דברי החקיקה הרלוונטיים במשפט הישראלי לצד הוראות הדין הבינלאומי, והגיעה למסקנה כי אין בהם עיגון להחלטה שהתקבלה. בסיכומו של דבר נקבע כי המדיניות עומדת בניגוד לדין הקיים ולפיכך דינה להתבטל.
המשנה לנשיא יצחק סולברג הצטרף לתוצאה, אם כי הסביר את עמדתו מזווית שונה במקצת. לשיטתו, די בכך שהמדינה לא שינתה ולא ביטלה את הוראות הדין הפנימי הרלוונטיות, ובמקביל גם לא הציגה תשתית חוקית להחלטות שהתקבלו, כדי להניח בסיס לפסק הדין. סולברג ציין כי מטעם זה אינו רואה צורך לפנות למשפט הבינלאומי או להביע עמדה בשאלת הדין הראוי.
הנשיא יצחק עמית הסכים עם פסק דינה של ברק-ארז, והצטרף גם להערותיו של סולברג בנוגע להזדמנויות הרבות שבהן בחרה המדינה שלא לנצל כדי להבהיר את עמדתה.
בהתאם לפסיקה, המדינה נדרשת לאפשר ביקורים של נציגי הצלב האדום אצל האסירים הביטחוניים ולחדש את מסירת המידע בעניינם. הביקורים יתקיימו בהתאם למתכונת המעוגנת בהוראות פקודת הצלב האדום, ובאופן דומה, בשינויים המחויבים, גם במתקנים המופעלים על ידי צה"ל.
המדיניות שנפסלה הונהגה ביום פרוץ המלחמה ונמשכה מאז ברציפות, גם לאחר שכלל החטופים שהוחזקו ברצועת עזה שבו לישראל. משך כל התקופה הזו סירבה המדינה לאפשר לנציגי הארגון הבינלאומי גישה לאסירים ביטחוניים, ופסיקת בית המשפט שמה לכך סוף.
המדינה תידרש כעת להגדיר את ההסדרים המעשיים לביצוע הביקורים, בהתאם לכללים שנקבעו בפסיקה ובפקודת הצלב האדום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה