משרד האוצר הגיש לממשלה את התוכנית התקציבית התלת-שנתית המעודכנת לשנים 2027-2029, ומהמסמך עולה תמונה שנראית כמעט סותרת: תחזית הצמיחה לשנת 2026 נחתכת, אבל קופת המדינה ממשיכה להתמלא בקצב מהיר מהצפוי.
לפי העדכון, תחזית הצמיחה לשנת 2026 עומדת כעת על 4% בתרחיש הבסיס. מדובר בירידה של 0.7 נקודות אחוז לעומת התחזית שהופיעה במסמכי התקציב שאושרו במרץ 2026, שבה הוערכה הצמיחה ב-4.7%. הסיבה שמציין האוצר היא ברורה: מבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון נמשכו מעבר לתרחיש שנלקח בחשבון כשנבנה התקציב.
ההשוואה ההיסטורית ממחישה עד כמה התוכניות השתנו. כאשר גובש תקציב 2026 לראשונה, הצמיחה הוערכה ב-5.3%. לאחר מכן, עם התארכות הלחימה, ירדה התחזית לטווח של 3.3% עד 3.8% בהתאם לתרחישים ביטחוניים שונים. כעת, בתרחיש הבסיס, האוצר מתייצב על 4% ומעריך שהמשק יחזור לצמוח, אם כי בקצב מתון יותר מהמתוכנן. לשנת 2027 התחזית אף עודכנה כלפי מעלה, ועומדת על 4.8%.
הפרדוקס המרכזי במסמך הוא שדווקא ההכנסות ממסים מפתיעות לטובה. למרות ההאטה בצמיחה, תחזית ההכנסות ממסים לשנת 2026 עלתה ל-567.4 מיליארד שקל, ותחזית סך כל הכנסות המדינה, כולל אגרות ותשלומים אחרים, עודכנה ל-594 מיליארד שקל. גם לשנת 2027 נמשכת המגמה כלפי מעלה, עם תחזית של 612.7 מיליארד שקל.
מה מסביר את הפער בין ההאטה בצמיחה לבין הגידול בגבייה? באוצר מצביעים על כמה גורמים. ראשית, שינויי מיסוי שנכנסו לתוקף - בין היתר העלאת המע"מ מ-17% ל-18%, מיסוי רווחים לא מחולקים ומס יסף על הכנסות הון. שנית, הצריכה הפרטית לא קרסה, שוק העבודה ממשיך לייצר הכנסות, ורווחיות בענפים מסוימים תומכת בגבייה. בנוסף, הצמיחה בשוק ההון תרמה גם היא לחיזוק הגבייה.
הנתון הבולט ביותר בתוכנית המעודכנת נוגע להוצאות הביטחון. לפי המסמך, הוצאות אשכול הביטחון לשנת 2027, הכוללות את גופי הביטחון הלאומי ושירותי הביטחון המיוחדים, צפויות לעמוד על 150.4 מיליארד שקל. מדובר ב-22.3% מסך מחויבויות הממשלה לשנה זו, שעומדות על 673.5 מיליארד שקל. לשם ההשוואה, ב-2022, לפני מלחמת חרבות ברזל, עמד חלקו של הביטחון בתקציב על כ-15.5% בלבד.
הגידול בתקציב הביטחון אינו רק תגובה לשעת חירום זמנית. חלק מהגידול כולל הצטיידות, חידוש מלאים, מערכי הגנה, הרחבת יכולות ביטחוניות ושיקום - הוצאות שהפכות קבועות יותר ויותר בתקציב. משמעות הדבר היא שהממשלה תתקשה יותר לקדם הרחבות בתחומים אחרים. תוספות שכר רחבות, הרחבת תוכניות חברתיות, הפחתות מסים או הגדלת תקציבי חינוך ובריאות יהיו קשים יותר להצדקה. כל שקל שהולך לביטחון לא הולך לבית חולים, לבית ספר או לקצבה.
עוד ממצא חריף במסמך נוגע לביטוח הלאומי. האוצר מזהיר שהמוסד לביטוח לאומי צפוי להגיע לגירעון אקטוארי כבר בשנת 2029, כלומר לא יהיה לו מספיק כסף לשלם את כל הקצבאות שהוא מחויב לשלם לפי חוק. הגירעון הוא פרי של שנים של שינויי מדיניות, בעיקר בגמלאות סיעוד ונכות, שיצרו לחץ גדל על הקופה.
האוצר עצמו מדגיש שכל התחזיות חשופות לאי-ודאות גבוהה, ולכן גובשו לצד תרחיש הבסיס שני תרחישים ביטחוניים חלופיים - של חידוש לחימה קצר או ממושך. בנק ישראל כבר הזהיר, לאחר הגדלת תקציב 2026 בעקבות מבצע "שאגת הארי", כי הסביבה הגיאופוליטית מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית.
התמונה המצטיירת מהתוכנית המעודכנת היא של כלכלה ישראלית שמגלה חוסן מפתיע בצד ההכנסות, אך עומדת בפני לחצים גדולים בצד ההוצאות. כל עוד המצב הביטחוני לא מתייצב, ותשלומי הריבית על חוב המדינה ממשיכים לגדול בשל הגרעונות הגבוהים מאז אוקטובר 2023, מרחב הפעולה של הממשלה ייצר יותר ויותר.
הפרדוקס שמציג האוצר, גבייה חזקה לצד צמיחה מואטת, עשוי להיות עניין של תזמון, ועם התייצבות המצב הביטחוני יתברר אם הנתונים החיוביים היו בני-קיימא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה