בחודש אחד בלבד התהפכה התמונה בשוק העבודה הישראלי. השכר הממוצע של עובד שכיר בישראל ירד בחודש אפריל 2026 לכ-14,409 שקל, לאחר שבמרץ זינק לשיא חריג של 15,921 שקל. מדובר בצניחה של כ-1,512 שקל בתוך חודש אחד, שיעור של כ-9.5%. הנתונים פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומציגים תמונה שמורכבת הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון.
כדי להבין את הנפילה, צריך להבין קודם מה יצר את הזינוק. השיא של מרץ לא היה תוצאה של עליית שכר אמיתית. הוא נבע מצירוף של שני גורמים זמניים: מחלוקת מענקים שנתיים בענף ההייטק, שמתרכזת בכל שנה בחודש מרץ, ויציאה המונית של עובדים בשכר נמוך לחופשה ללא תשלום על רקע מבצע שאגת הארי. בחודש מרץ עמד מספר משרות השכיר של עובדים ישראלים על 3.812 מיליון בלבד, ירידה של 8.3% לעומת פברואר. כשהעובדים עם השכר הנמוך נעלמים מהסטטיסטיקה, הממוצע מטפס כלפי מעלה - גם אם לא שולם אגורה אחת יותר לאף אחד.
אפריל הביא את התיקון. כ-220 אלף משרות חזרו לשוק העבודה, ומספר המשרות טיפס ל-4.057 מיליון - עלייה של 6.4% לעומת מרץ. חזרתם של העובדים, שרובם מאופיינים ברמות שכר נמוכות יותר, היא שמשכה את הממוצע חזרה למטה. אם מסתכלים על זה בגובה העיניים: אלה לא שכרות שנגזרו, אלה עובדים שחזרו לעבוד. במבט שנתי, השכר באפריל עדיין מציג עלייה של 4% לעומת אפריל 2025, אז עמד על 13,852 שקל.
בהייטק, שהנתונים המלאים שלו מתפרסמים בפיגור חודש, נרשם שיא כל הזמנים במרץ. השכר הממוצע בענף הגיע ל-38,467 שקל, עלייה של 4.3% לעומת מרץ אשתקד ועלייה של 9.3% לעומת פברואר. הנתון עקף תחזיות שהעריכו חציית רף 36 אלף שקל בלבד. נתון מעניין נוסף: בחודש מרץ חרג השכר הממוצע בתחום התכנות, שעמד על 40,117 שקל, על פני תחום המחקר המדעי והפיתוח, שעמד על 39,866 שקל. בדרך כלל המחקר והפיתוח מוביל, אך מרץ הוא חודש שיא של מענקים ונתוניו חריגים במהותם. מספר המשרות בהייטק עמד על 396 אלף, ירידה קלה של 0.7% לעומת פברואר, אך ללא שינוי לעומת מרץ אשתקד.
הפילוח הענפי חושף פערים עצומים. בראש טבלת השכר ניצב ענף הכרייה והחציבה עם ממוצע של 55,866 שקל, עלייה של 16.9% בשנה, אם כי מדובר בענף זעיר שמהווה פחות מ-0.1% ממשרות השכיר. אחריו ענף המידע והתקשורת עם 37,943 שקל ושירותים פיננסיים עם 30,374 שקל. בתחתית הסולם: שירותי אירוח ואוכל עם 6,918 שקל בלבד, ועובדי הבריאות והרווחה עם 9,977 שקל. 66.94% מהעובדים במשק משתכרים פחות מהשכר הממוצע - נתון שמזכיר שהממוצע, כרגיל, לא מספר את הסיפור השלם.
הפילוח המגזרי משלים את התמונה. החברות הפיננסיות, המגזר הקטן שמהווה 2.8% מהמשרות, מובילות עם שכר ממוצע של 31,508 שקל - כפול מהממוצע הכללי. המגזר הגדול ביותר, חברות לא-פיננסיות הכוללות 2.405 מיליון משרות ו-63.1% מהמשק, מציג שכר ממוצע של 18,051 שקל. במגזר הממשלתי, שמהווה כ-21% מהמשרות, השכר עמד על 12,967 שקל. בתחתית: מלכ"רים פרטיים עם 7,726 שקל ומשקי בית עם 6,029 שקל.
נתוני המגמה של הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 מצביעים על כיוון שדורש מעקב. קצב עליית השכר האט - 3.7% בחישוב שנתי לעומת 4.7% ברבעון האחרון של 2025. מספר המשרות ירד בשיעור שנתי של 5.5%, החרפה משמעותית לעומת ירידה של 1.1% בלבד ברבעון הקודם. גם בשוק המשרות הפנויות נרשמה ירידה חדה: ממצא של 147,965 משרות פנויות בפברואר לכ-119,356 בלבד במרץ, שיעור של 3.76% מכלל המשרות לעומת 4.48% חודש קודם.
הסיפור האמיתי כאן אינו הנפילה של 1,500 שקל בממוצע, אלא מה שמסתתר מאחורי שתי הנקודות. שיא מרץ היה מלאכותי ותמונת אפריל היא מציאותית יותר. הבעיה האמיתית היא שגם במציאות הזו, מספר המשרות עדיין נמוך ב-1.6% לעומת אפריל אשתקד - כלומר שוק העבודה עדיין לא חזר לרמתו לפני המלחמה. בהייטק, שהוא מנוע השכר המרכזי במשק, הפיטורים בחברות כמו אמדוקס, אינטואיט ואחרות ממשיכים ליצור לחץ על מספר המשרות, גם אם פרדוקסלית הם מדחיפים את הממוצע כלפי מעלה בטווח הקצר.
השאלה שנותרת פתוחה היא מה יקרה כשהמענקים וגורמי החד-פעמי ייעלמו מהתמונה לחלוטין. אם נתוני מאי ויוני ימשיכו להציג גידול במספר המשרות, זה יאשר שהשוק מתאושש בהדרגה. אם לא, יתברר שהאופטימיות של אפריל הייתה גם היא זמנית.
שוק העבודה הישראלי ממשיך לנוע בין תנודות חדות, וההתאוששות האמיתית תיבחן בנתונים של החודשים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה