דונלד טראמפ הודה לראשונה בפומבי כי שקל ברצינות לשלוח כוחות קרקעיים לאיראן במטרה אחת בלבד: להוציא משם את מאגרי האורניום המועשר. זה לא היה רעיון ספקולטיבי. לדבריו, מדובר בתכנון ממשי שנבחן ונשקל, ורק החשש מכישלון ביצועי מנע ממנו לפקד עליו.
בתשובה לשאלה ישירה האם שקל פעולה קרקעית, הנשיא הציב אמת מידה אחת בלבד לכישלון: "אני לא רוצה להיות ג'ימי קרטר." ההשוואה אינה מקרית. קרטר אישר ב-1980 מבצע חילוץ בני ערובה מאיראן שקרס עוד בשלב ההכנה, וסחב אותו לתבוסה בבחירות. טראמפ יודע בדיוק מה מסמלת אותה כשלון, ולא מוכן לחזור עליו.
הנשיא הסביר מדוע מבצע כזה מורכב יותר ממה שנראה: "זה לא ונצואלה." כוונתו שהמשימה לא הייתה פשוטה כמו פעולה מהירה. לדבריו, כדי להוציא את האורניום מאיראן, הכוחות האמריקאים היו צריכים להישאר בשטח שבוע עד שבועיים, לבנות נוכחות תשתיתית ממשית. "זה צריך מבצע תשתיתי," אמר, "להיות שם שבוע או שבועיים."
ואז בא הפרט שמסביר את כל חישוב הסיכון: לאיראן נשארו טילים שהיא יכלה לכוון, ממש בזמן שהכוחות האמריקאים היו בשטח. עבור מתכנני המבצע, זה היה הגורם שהפך את הסיכון לבלתי קביל. כוח קרקעי שנשאר שבועיים בתוך איראן, עם איום טילי פעיל, הוא תרחיש שיכול להסתיים בצורה שאף נשיא אמריקאי לא רוצה לראות.
אבל טראמפ לא מסתיר חולשה, הוא מציג עוצמה. לדבריו, הצבא האמריקאי יודע בדיוק היכן נמצא כל גרם של מה שקרא "האבק הגרעיני" האיראני. "יש לנו מצלמות על המקום. מצלמה מכסה כל אינץ'," אמר. המסר ברור: זו לא עיוורון, זו בחירה. אמריקה יכולה, אבל בוחרת מתי ואיך.
הרקע להצהרה הזו הוא המשא ומתן המתגלגל בין וושינגטון לטהראן סביב תכנית הגרעין האיראנית. טראמפ הבהיר כבר בתחילת כהונתו הנוכחית שאיראן גרעינית היא קו אדום שלו. השאלה האמיתית שריחפה בחדרים - האם אדמיניסטרציית טראמפ מוכנה לפעולה צבאית, ולא רק לסנקציות ואיומים - קיבלה עכשיו תשובה חלקית: כן, שקלו. לא, לא ביצעו.
מה שמעניין בהצהרה הזו הוא פחות מה שטראמפ אמר ויותר מה שהוא בחר לחשוף. נשיא שמשקף שיקולים אופרטיביים בפומבי, מפרט כמה זמן כוח קרקעי היה צריך להישאר בשטח, ומדבר על מצלמות שמכסות את המתקנים הגרעיניים - שולח הודעה ישירה לטהראן: אנחנו רואים הכל, ואנחנו מחשבים.
טראמפ הוסיף והבהיר כי אם חיילים אמריקנים ייהרגו מירי איראני, הוא ישקול לחזור ולתקוף את איראן. לדבריו, מאגר הטילים האיראני דולדל משמעותית - "נשארו כמה טילים באיראן, אבל מעט מאוד" - ואם תגיע הפרובוקציה הבאה, הוא רואה בכך הזדמנות לפעול. במקביל שלל הנשיא את הצורך בתמיכה אירופית, ופירט כי ארה"ב אינה זקוקה לעזרת אירופה במצר הורמוז ושומרת לעצמה את הסמכות הבלעדית לפעול באזור.
בטהראן צפויים לעקוב בדריכות מרבית אחרי כל המשך הצהרותיו של טראמפ בימים הקרובים, כאשר שיחות הגרעין נמצאות בנקודת מפגש קריטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה