קומנדו ומוסד בגבול איראן: הבסיס החשאי של ישראל באזרבייג'ן

ישראל פרסה בחשאי עשרות לוחמי קומנדו, אנשי יחידת 669 וסוכני מוסד בדרום אזרבייג'ן במהלך המלחמה עם איראן, כחלק מרשת של מוצבים קדמיים שהוקמה ברחבי המזרח התיכון וקרן אפריקה. הכוחות פעלו ממרחק של כ-96 קילומטרים בלבד מהעיר האיראנית תבריז, ומשם הפעילו כטב"מים, ניהלו משימות ריגול וסיפקו מודיעין שאפשר גלי תקיפה חוזרים ונשנים. הפרטים נחשפים בתחקיר שהתבסס על ארבעה מקורות המעורים בפרטים.

ההכנות למבצע החלו שבועות לפני פתיחת הלחימה. באמצע ינואר, בעת שהמשטר האיראני דיכא בדם הפגנות ענק, תכננה ישראל חדירה חשאית לאורך הגבול האזרי-איראני כדי להתקין מכשירי האזנה ואמצעי ריגול. התוכנית המקורית התבססה על מכת פתיחה משותפת עם ארצות הברית, אך נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ביטל את התקיפות ברגע האחרון לאחר שטהראן התחייבה לעצור את ההרג. ישראל בחרה לפעול לבד.

חיל האוויר הישראלי שלח מטוסי חמקן יחד עם כוחות מיוחדים לביצוע המשימה, מתוך הערכה שהמשא ומתן בין וושינגטון לטהראן נידון לכישלון. הציוד המודיעיני הותקן בהצלחה, והאתר הפך למקור ההתרעה המרכזי שסיפק לישראל מידע על שיגורי טילים ותנועות צבא איראן. פחות משבועיים לאחר המבצע, הגיע שר החוץ גדעון סער לביקור רשמי בבאקו ונפגש עם הנשיא אילהם אלייב.

אחד המבצעים המרכזיים שהתאפשרו בזכות הציר האזרי היה חיסולו של רחמן מוגדאם, ראש אגף המודיעין של משמרות המהפכה האסלאמית, ב-4 במרץ. מוגדאם סומן על ידי ישראל כמי שעמד מאחורי תכנון ניסיון ההתנקשות בטראמפ ב-2024. יום לאחר החיסול, תקפו כטב"מים נמל תעופה במובלעת האזרית נחצ'יבאן, פגעו בטרמינל ופצעו מספר בני אדם. הנשיא אלייב הפנה אצבע מאשימה ישירות לטהראן וכינה את התקיפה "מעשה טרור מכוער, פחדני וחסר בושה". איראן הכחישה כל מעורבות.

ב-6 במרץ הודיע שירות הביטחון של אזרבייג'ן כי סיכל מזימה של משמרות המהפכה לפגוע בתשתיות קריטיות וביעדים ישראליים ויהודיים במדינה. שבועות לאחר מכן אישרה ישראל רשמית כי מדובר היה במבצע משותף של המוסד, השב"כ וצה"ל. הקשרים ההדוקים בין שתי המדינות הצמיחו גם מהלך דיפלומטי בלתי צפוי: במאי 2025 אירחה אזרבייג'ן בחשאי שיחות ישירות ונדירות בין נציגים ישראליים לנציגים סוריים.

אזרבייג'ן לא הייתה עמדה בודדת. התחקיר חושף רשת אזורית שלמה שנועדה לכתר את איראן מכל עבר. בסומלילנד, הרפובליקה הבדלנית בקרן אפריקה, קיבלה ישראל עמדה שאפשרה לכלי טיס לעצור ולתדלק בדרכם למשימות ארוכות טווח. ישראל הפכה בדצמבר למדינה הראשונה בעולם שמכירה רשמית בסומלילנד, ואיחוד האמירויות מחזיק בנוכחות נרחבת בנמל ברברה שבתחומה. בנוסף, צה"ל החזיק שני מתקנים חשאיים בשטח עיראק לאורך חלק מחודשי המלחמה, שסיפקו תמיכה לוגיסטית ומוכנות למבצעי חילוץ טייסים. הצבא העיראקי הצהיר כי נכון לתחילת מרץ אין במדינה "בסיסים או כוחות לא מאושרים".

על פי הדיווחים, עיראק חשדה במשך תקופה ממושכת שישראל מפעילה בסיס בשטחה, ופנתה לצבא ארה"ב בבקשה לקבל תשובות - אך לא קיבלה מענה. שני גורמים ביטחוניים מסרו כי בשני סבבי הלחימה, וושינגטון אילצה את עיראק להשבית את מכ"מיה כדי להגן על כלי טיס אמריקניים, מה שהשאיר את הצבא העיראקי תלוי לחלוטין ביכולות האמריקניות לגילוי פעילות עוינת.

הזרוע הדרומית של הרשת הוקמה באיחוד האמירויות, שם פרסה ישראל בחשאי סוללת "כיפת ברזל" יחד עם הכוחות להפעלתה. נתניהו, ראש המוסד והרמטכ"ל כולם ביקרו באמירויות במהלך הלחימה, ביקור שגרר הכחשה חריפה מצד הממשל באבו דאבי. יחד, הפריסות הציבו כוחות ישראלים לאורך הצלע הדרומית, המערבית והצפונית של איראן, תוך הרחבת טווח הפעולה של צה"ל במאות קילומטרים עמוק לתוך השטח האיראני.

הקשר האסטרטגי בין ישראל לאזרבייג'ן אינו חדש. באקו מספקת לישראל חלק ניכר מצרכי הנפט שלה. בתמורה, ישראל מוכרת לאזרבייג'ן נשק מתקדם, שחלקו שימש בסכסוכי נגורנו-קרבאך ב-2016 וב-2020. אזרבייג'ן הייתה גם המדינה הזרה הראשונה שרכשה את מערכת "כיפת ברזל" ב-2016. שגרירות אזרבייג'ן בארצות הברית דחתה בתוקף את הממצאים ומסרה כי היא "דוחה בנחרצות טענות חסרות בסיס על שימוש בשטחה נגד מדינות שלישיות". מלשכת ראש הממשלה ומדובר צה"ל לא נמסרה כל תגובה.

הפרסום של הפרטים על הרשת החשאית מגיע לאחר תום הלחימה הפעילה, ומצייר תמונה של הכנה ישראלית מעמיקה ורב-זרועית שהחלה חודשים לפני שנורה הירייה הראשונה - תשתית שהוכחה, לפי הדיווחים, כשימושית מאוד בביצוע התקיפות שחזרו ונשנו לאורך כל חודשי המלחמה.