הדילמה הפוליטית הכואבת ביותר עבור דונלד טראמפ בכל קריירתו חשפה את עצמה השבת: איראן הציבה אולטימטום שדורש 12 מיליארד דולר מיידית ועוד 24 מיליארד דולר במהלך 60 ימי המשא ומתן הראשונים - בדיוק הסוג של עסקה שבגינה תקף טראמפ את אובמה ואת ביידן במשך שנים.
זהו בדיוק המלכוד שאיפשר לאיראנים לנקוט: הנשיא האמריקני, שמשתוקק לסיים את העימות עם טהרן, מגלה שהמחיר שמבקשים ממנו הוא גבוה בהרבה ממה שהעביר כל אחד מקודמיו. עלי אכבר ולאיתי, יועצו של המנהיג העליון של איראן, לא הסתיר את שביעות הרצון: "איראן מתחזקת. טראמפ זקוק להסכם זמני כדי לפתוח מחדש את מצר הורמוז. זה ניצחון לציר ההתנגדות".
הדרישות הכספיות האיראניות נובעות ממאגר של כ-100 מיליארד דולר בנכסים מוקפאים שנחסמו בגלל סנקציות אמריקניות. הכסף מפוזר ברחבי העולם: בסין, בקטאר, בעומאן ובבנקים עיראקיים. בטהרן מסרבים לקבל את ההגדרה האמריקנית שמדובר ב"תמריץ" לעסקה, ומתעקשים: "זה הכסף שלנו, לא של אמריקה". מוחסן רזאי, יועץ נוסף של המנהיג העליון, אמר ביום שישי: "24 מיליארד דולר הם לא סכום גדול עבור אמריקה אם היא רוצה להגיע להסכם עם איראן".
בוושינגטון מסרבים בינתיים לשלם מראש. ההסבר הפנימי ברור: טראמפ בנה את הקריירה הפוליטית שלו גם על ביקורת חריפה כנגד בדיוק מהלכים כאלה. ב-2016 תקף את הילרי קלינטון במהלך העימות הנשיאותי וקבע כי ממשל אובמה הפך את איראן ל"חזקה מאוד באמצעות העסקה המטופשת ביותר שאולי ראיתי אי פעם בהיסטוריה של העסקות, עם 1.7 מיליארד דולר במזומן". עכשיו, עם דרישות שהן עשרות מונים גבוהות יותר, הביקורת שמחכה לו משמאל ומימין עלולה להיות הרסנית.
רק בשבוע שעבר טראמפ פרסם פוסטים שבהם תקף שוב את שני קודמיו. בפוסט אחד כתב: "אל תשכחו את האחד שמימן את איראן וגרם למלחמה הזאת. אובמה!". בפוסט נוסף טען שביידן ואובמה הגיעו למו"מ עם איראן מנקודת חולשה לאחר שספגו איומים, ואילו הוא עצמו הגיע מנקודת חוזק לאחר שאיים "לפוצץ הכול". כשהוא עצמו כותב זאת ואז ניצב בפני דרישה לשחרר 36 מיליארד דולר מיידית, האירוניה הפוליטית קשה לעיכול.
מאחורי הקלעים, הממשל כבר עובד על תרחישים מעשיים. שליח טראמפ סטיב ויטקוף ויועצו ג'ארד קושנר ביצעו נסיעה חשאית לאוק רידג' שבטנסי, שם הם נפגשו עם חלק מהמומחים הגרעיניים הבכירים ביותר בארצות הברית. מדובר במתקני משרד האנרגיה שבהם פועלים מומחי עיבוד אורניום וטכנולוגיית צנטריפוגות. גורם אמריקני הסביר: "זה לא אומר שבהכרח יהיה הסכם, אבל זה סימן לכך שאנחנו בשלב רציני מאוד ושיש סיכוי להגיע לכך, ואנחנו רוצים להיות מוכנים".
לאחרונה הוקם גם צוות של כ-100 מומחים אמריקניים שנועד להשתלב במשא ומתן הגרעיני במקרה שיושג הסכם ראשוני. חלק מאותם מומחים השתתפו בעבר בפרויקטים לפינוי אורניום מועשר ממדינות שונות, ביניהן ונצואלה. הבית הלבן והמנהל הלאומי לביטחון גרעיני סירבו להגיב לדיווח.
אחת המחלוקות הטכניות הנוספות נוגעת ללוחות הזמנים. טראמפ ביקש לקבוע פרק זמן של 60 יום להשלמת דילול האורניום המועשר כחלק מהסכם סופי, בעוד איראן דורשת הארכה ל-90 יום. פערים אלה מצטרפים לדרישה הכספית ויוצרים תמונה של משא ומתן שרחוק מהסיום.
מומחים מציעים לממשל האמריקני מספר דרכים לצאת מהמלכוד. ריצ'רד נפיו, לשעבר בכיר במחלקת המדינה שעסק בסנקציות, הציע כי "הדבר המהיר ביותר שהם יכולים לעשות הוא להסיר בשקט את הסנקציות על כספים איראניים המוחזקים בקטאר, עומאן ועיראק, משום שמדובר בסכומים קטנים יחסית". מהלך כזה יאפשר לממשל לטעון שהוא לא העביר כסף ישירות לאיראן, ואף להזכיר שממשל ביידן הוא שהפך כספים אלה לנגישים מלכתחילה. אפשרות נוספת שעל השולחן היא מתן פטור מסנקציות על הנפט שאיראן מוכרת לסין, מה שישחרר חלק מהנכסים המוקפאים שם, אך גם זה נחשב לוויתור גלוי מדי מבחינת הממשל.
בינתיים חילופי האש באזור מצר הורמוז ממשיכים, טראמפ ממשיך לאיים בחידוש המלחמה, ומגעי הרקע נמשכים, כשכל הצדדים יודעים שהשאלה המרכזית כבר אינה טכנית גרעינית אלא פוליטית ופיננסית לחלוטין.
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן נמצא בצומת מכריע, ובשבועות הקרובים יתברר אם טראמפ מוצא נוסחה שתאפשר לו לשחרר כספים מבלי לשלם את המחיר הפוליטי שהוא עצמו הכין לאחרים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה