אלפי תלמידי תיכון ברחבי איראן יצאו ביום שבת להפגנות מחאה בכ-20 מחוזות, בדרישה לשנות את מדיניות החינוך וכללי בחינות הגמר. ההפגנות, שהתקיימו בטהרן, איספהאן, משהד, שיראז, כרג', תבריז ועשרות ערים נוספות, הפכו בחלק מהמקומות לעימותים של ממש עם כוחות הביטחון ונסתיימו בפצועים ובמעצרים.
הנושא המרכזי שמוביל את המחאה הוא ההחלטה להשאיר את ממוצע הציונים של כיתה י"א כגורם קבוע ומשמעותי בבחינת הכניסה הלאומית לאוניברסיטאות. התלמידים דורשים לבטל את המדיניות הזו לחלוטין, או לפחות לשנותה כך שממוצע הציונים ישפיע רק לחיוב על התוצאה הסופית, ולא יפגע בסיכויי הקבלה שלהם.
בטהרן הגיעו ההפגנות לשיאן כאשר תלמידי כיתות י"א וי"ב התאספו מחוץ למועצה העליונה של מהפכת התרבות, הגוף האחראי על מדיניות החינוך, התרבות והאקדמיה באיראן בהתאם לאידיאולוגיה האסלאמית של המשטר. התלמידים החזיקו שלטים שעליהם נכתב "שמעו את קולם של תלמידי איראן" וקראו: "צדק, חינוך - זכותנו הבלתי מעורערת".
בערים אחרות הלכו המחאות רחוק יותר. בשאהרכורד שבמחוז צ'הארמחאל ובחטיארי קראו המפגינים: "תלמיד, צעק! דרוש את זכויותיך" ו"פקיד חסר יכולת, אנחנו לא רוצים אותך". בקום נעצר לפחות אדם אחד, ביזד נפצעו מספר תלמידים בעימותים, ובסאווה הגיעו עובדי מחלקת החינוך המקומית להתעמת עם המפגינים.
ההפגנות לא פרצו באין מורה דרך. גל המחאות החל בסוף חודש מאי במערב ובמרכז איראן, ובתחילה התמקד בשינויים שנעשו בדרך שבה נערכות בחינות הגמר. בחורמאבאד התאספו תלמידים מחוץ למחלקת החינוך של מחוז לורסתאן ודרשו שקיפות לגבי אופן קיום הבחינות. בארכ ובאיספהאן מחו התלמידים על בחינות פנים-אל-פנים ועל תנאי חינוך ירודים. בשבועות הבאים התרחב גל המחאות והפך לדרישה רחבה ולאומית.
עשרות תלמידים שיתפו ברשתות החברתיות הודעות שבהן הסבירו את הלחץ הכבד שמפעילה עליהם מדיניות החינוך האיראנית. לדבריהם, הדור הנוכחי של המועמדים לאוניברסיטאות כבר נאלץ להתמודד עם סגירת בתי הספר בתקופת הקורונה, עם למידה מקוונת, משברים חברתיים ושינויים תכופים בכללי החינוך. "אין לפגוע בנו שוב באמצעות שינוי נוסף במדיניות בחינות הכניסה", כתבו.
מה שהופך את האירועים הללו למשמעותיים מעבר לעצם הסכסוך החינוכי הוא היקפם הגיאוגרפי. ההפגנות התפרסו על פני מחוזות מרכזי, צפוני ודרומי של איראן בו-זמנית, ביניהם מערב אזרבייג'ן, חוראסאן רזאווי, צפון חוראסאן, חוזסתאן, זנג'אן, סיסתאן ובלוצ'סתאן, פארס, קזווין, גילאן, לורסתאן, מאזנדראן ויזד. ארגון מחאה מתואמת כזו בעשרות ערים ביום אחד אינו דבר של מה בכך בתוך איראן.
הסטודנטים והתלמידים נחשבים לאחד ממגזרי המחאה החזקים ביותר באיראן. בעבר, גלי מחאה שהחלו בדרישות ספציפיות ומצומצמות התרחבו לאתגרים ממשיים למשטר. ההפגנות הנוכחיות, המאורגנות על פני מחוזות רבים ועם קריאות גלויות נגד בעלי תפקידים, מצביעות על כך שהתסכול אינו מסתכם בנושא הבחינות בלבד.
נכון לכתיבת שורות אלה לא פרסמו הרשויות האיראניות תגובה רשמית לגל ההפגנות. טרם ידוע אם הממשלה מתכוונת לבחון מחדש את מדיניות הבחינות או להמשיך ולאכוף אותה, ואם גל המחאות יימשך בימים הקרובים.
גל ההפגנות הרחב שפרץ ביום שבת על רקע מדיניות החינוך מצטרף לרצף ארוך של מתחים בין הרשויות האיראניות לבין הדור הצעיר, שנושא את מחיר השינויים הנשנים בכללי החינוך.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה