בג"ץ הורה פה אחד: השר לוין חייב לשתף פעולה עם הנשיא עמית

בית המשפט העליון הורה היום לשר המשפטים יריב לוין לשתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית - וזאת למרות שהשר טוען כי מינויו של עמית פגום ומסרב לפגוש אותו מאז פברואר 2025. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד, מחייבת את לוין לפעול יחד עם עמית לאיוש שורת תפקידי מפתח שנתקעו חודשים ארוכים בשל הנתק בין השניים.

צילום: צילום: Reuven Kopitchinski / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

מדובר בפסיקה שמוציאה מהסמל לא פחות חשוב מהתוכן: בג"ץ אומר לשר משפטים בכהונה שאת המריבה שלך עם הנשיא תמשיך מחוץ לשעות העבודה. המדינה צריכה להמשיך לתפקד.

פסק הדין, שניתן במסגרת בג"ץ 27381-07-25 על ידי השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין ויחיאל כשר, דחה על הסף את כל טענותיו של לוין וקבע כי עליו חלה חובה חוקית מוחלטת לפעול יחד עם הנשיא עמית. השופטים כתבו בפסקה חריפה במיוחד: "המבקש להתכחש למציאות זו, דינו כדין מי שסבור שבעת הנוכחית מר יצחק הרצוג אינו נשיא המדינה; חבר הכנסת בנימין נתניהו אינו ראש הממשלה; וחבר הכנסת אמיר אוחנה אינו יושב ראש הכנסת".

התפקידים שהפסיקה מחייבת לאייש כוללים נשיאים וסגני נשיאים לבתי המשפט השונים, שופטים עמיתים, רשם לבית המשפט העליון ושופטים מכהנים ובדימוס לוועדות השחרורים. כל אלה קפאו בשל הסירוב של לוין לפעול יחד עם עמית, שכן המינויים דורשים על פי חוק שיתוף פעולה בין השניים.

ההכרעה ניתנה בעקבות עתירה שהגיש מכון זולת, שדרש לחייב את השר לשתף פעולה עם הנשיא - או לחלופין להעביר את סמכויותיו לשר אחר. מאז ינואר 2025, לוין סירב להיפגש עם עמית ולבצע כל פעולה הדורשת התייעצות או הסכמה ממנו, בטענה שמינויו נעשה שלא כדין.

לב המחלוקת נעוץ בכך שלוין טען שעמית לא מונה כדין - וטען זאת בגלל מחדלים שהוא עצמו יצר. השר סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים למשך תקופה ארוכה, נעדר מהישיבה שבה נבחר עמית ביום ראשון ה-26 בינואר 2025, סירב להגיע לטקס הצהרת האמונים שנערך ב-13 בפברואר 2025, ולבסוף סירב לחתום על כתב המינוי ולפרסמו ב"רשומות". על בסיס המחדלים הללו טען לוין שלבית המשפט העליון אין נשיא לגיטימי שהוא מחויב לעבוד עמו. הקביעה המשפטית המרכזית בפסק הדין היא שלוין מנוע לחלוטין מלהעלות טענות על פגמים שהוא עצמו אחראי להם: "את מכלול הפעולות של השר ניתן לראות רק בדרך אחת - כניסיונות חוזרים ונשנים מצידו לסכל את המינוי, ולאחר שהוא הושלם - כניסיונות לפגוע בלגיטימיות של המינוי".

בדיונים שקדמו להחלטה הציג לוין את עמדתו באמצעות בא כוחו, עורך הדין יורם שפטל. שפטל הצהיר בדיון כי הוא מייצג שניים וחצי מיליון מצביעים, ובנשימה אחת השווה את מעמדו לתובע גדעון האוזנר במשפט אייכמן, שדיבר בשם ששה מיליון קורבנות השואה. ההשוואה עוררה גל ביקורת מיידי. חבר הכנסת גלעד קריב טען בתגובה כי לוין ושפטל פועלים ממניעי נקם ומפגינים פגיעה מכוונת באינטרסים חיוניים של המדינה.

שופטי ההרכב דחו את כל טענות השר ביחס לפגמים במינויו של עמית. השופט עופר גרוסקופף הדגיש בדיון את הנזק הציבורי הישיר: היעדר ועדות שחרורים פוגע בשירות לאזרח ומעכב דיונים שאנשים ממתינים להם. אבל האזהרה החדה ביותר הגיעה מהשופט אלכס שטיין, שציין כי חוסר בנשיאי בתי משפט מחוזיים וסגניהם עלול להוביל למצב שבו המערכת לא תוכל להאריך מעצרים מנהליים של פעילי טרור - פשוט מפני שלא יהיה גורם מוסמך לאשר זאת.

בית המשפט גם פירק את הטענות הפרוצדורליות של לוין אחת לאחת. לגבי הטענה שהוועדה לבחירת שופטים לא הייתה כשרה לפעול בהיעדרות שלושה חברים - לוין, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר - קבעו השופטים כי דרישת שבעה החברים בחוק מתייחסת לעצם כינון הוועדה כגוף, לא לנוכחות בישיבות. גם הסירוב לחתום על כתב המינוי לא עמד לו ללוין: השופטים קבעו כי כתב המינוי עליו חותם נשיא המדינה הוא מסמך דקלרטיבי וטקסי בלבד, ופרסום ב"רשומות" אינו תנאי לכניסת המינוי לתוקף.

השופטים תקפו בפסק הדין גם את הסתירה הפנימית בעמדת לוין: השר אמנם הכיר בהחלטות אחרות שהתקבלו באותה ישיבה מה-26 בינואר ואף חתם על כתב המינוי של השופט נעם סולברג למשנה לנשיא, אך התכחש דווקא לבחירתו של עמית. "כיצד יכול שר משפטים לבצע פיצול דברים ביחס למעשיו שלו עצמו?", תהו השופטים. בסיום פסק הדין חויב לוין לשלם 30 אלף שקלים בהוצאות לעותרת.

עורכי הדין מטעם העותרים הסבירו בדיון כי הוויכוח על תקפות המינוי הוא נושא נפרד לחלוטין מהמחובה לתפקד. אין ואקום שלטוני, אמרו, ואין סיבה שהמחלוקת הפוליטית תשתק את המנגנון השיפוטי.

בניגוד למה שמנסה לוין לספר, ההתמודדות בין השר לבין הנשיא אינה ויכוח עקרוני על שלטון החוק. היא ויכוח על שליטה. לוין מנסה מאז נובמבר 2023 לשנות את כללי המשחק לגבי מינוי שופטים, ואחרי שהמהלך לא התממש לחלוטין כפי שרצה, הוא פשוט מסרב לשחק לפי הכללים הקיימים. הפסיקה של היום אומרת שזה לא אופציה.

כעת עומדת השאלה אם לוין יציית לפסיקה ויפעיל את הסמכויות הנדרשות בשיתוף עם עמית, או שיבחר בדרך עימות נוספת שעלולה להוביל להליכים משפטיים נוספים נגדו. לוין עצמו לא איחר להגיב בעוקצנות: "באופן נדיר, אני בהחלט מסכים עם הקביעה בפסק הדין שראוי ששר המשפטים יעבוד בשיתוף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון, כשיש כזה". תגובה זו מרמזת שאין שינוי צפוי בקרוב בעמדתו. בנפרד, בית המשפט העליון אמור לדון בימים הקרובים בעתירה נוספת שעניינה ספציפית ההימנעות של לוין מפרסום מינויו של עמית ב"רשומות".