בנק הפועלים מקפיא את שער הדולר לקיץ - מה שצריך לדעת

שוק המטבע הישראלי עובר שבוע סוער. בנק ישראל חשף השבוע שהוא רכש 801 מיליון דולר במהלך מאי, לראשונה מאז 2022, במטרה לבלום את ההתחזקות החדה של השקל מול הדולר. במקביל, בנק הפועלים השיק הטבה חסרת תקדים: קיפאון שער הדולר ב-2.89 שקלים לחודשי הקיץ. השילוב בין שני האירועים האלה מסביר היטב את המצב שאנחנו נמצאים בו, ולמה כדאי להבין את שניהם.

נתחיל מהמהלך של בנק הפועלים, כי הוא הרלוונטי ישירות לכיס. הבנק מציע ללקוחות פרטיים ועסקיים שיירשמו מראש, שיוכלו לבצע קניות ומשיכות מזומן בחו"ל ובאתרי אונליין בשער מוזל של 2.89 שקלים לדולר. אם הדולר יעלה מעל הרף הזה, הבנק יספוג את ההפרש ויחזיר אותו ללקוח. אם הדולר יירד, הלקוח משלם לפי השער הנמוך בפועל. כלומר, הלקוח מוגן מפני עלייה אבל נהנה מירידה. נשמע טוב. אבל יש תנאים שחשוב להכיר.

פזית גרפינקל, משנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה הקמעונאית, אמרה: "הלקוחות שלנו רוצים לתכנן את חופשת הקיץ שלהם בחו"ל בראש שקט ומבלי לחשוש מהפתעות בשער הדולר. אם שער הדולר יעלה מעבר ל-2.89 שקלים לדולר, הבנק יספוג את ההפרש ויחזיר ללקוח את העלות הנוספת שנוצרה לו."

הטבה בתוקף מ-15 ביוני עד 31 באוגוסט 2026. התקרה היא 5,000 דולר לחודש ו-15,000 דולר בסך הכל לכל תקופת המבצע לחשבון עובר ושב. ההחזר הכספי יגיע באופן אוטומטי בשקלים, אבל רק בפירוט החיובים של אוקטובר 2026. כלומר, תשלמו עכשיו ותראו את הזיכוי בעוד כמה חודשים. חשוב לדעת שהמבצע מוגבל למספר נרשמים ומחייב הרשמה מראש באתר הבנק. דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון: עמלת ההמרה של הבנק לא נכללת בהקפאה, ולכן כדאי לחשב גם אותה.

עכשיו להקשר הגדול יותר: למה הדולר בכלל ירד כל כך? ולמה הוא מתחזק שוב? הסיפור מתחיל בנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שנשא נאום בכנס אלי הורביץ לפני כשבוע. ירון אמר שאם ציפיות האינפלציה ימשיכו לרדת, הדבר מצדיק "מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר". זה אומר הורדות ריבית מהירות. השוק הגיב מיידית: שקל שצפוי לקבל פחות ריבית הוא שקל פחות אטרקטיבי, ולכן הדולר נחלש ביותר מ-3% תוך ימים ספורים ונגע ברמות של פחות מ-2.80 שקלים.

כאן נכנס בנק ישראל. הבנק המרכזי חשף שבמהלך מאי ביצע רכישות של כ-801 מיליון דולר כדי לשמור על פעילות סדירה בשוק. זו הפעם הראשונה מאז 2022 שהבנק רוכש דולרים באופן יזום. ברוקרים מוסיפים שבנק ישראל התערב גם ביום שישי, מה שהסביר את הקפיצה החדה של הדולר לאזור 2.90-2.95 שקלים. בבנק ישראל מסרו כי הרכישות בוצעו "באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים".

התוצאה של הרכישות: יתרות מטבע החוץ של ישראל הגיעו לשיא היסטורי של 238.7 מיליארד דולר, גידול של כמעט 3 מיליארד דולר לעומת חודש קודם. נתון זה מהווה 37.2% מהתמ"ג של ישראל. כרית ביטחון גדולה, אבל גם שאלה לגיטימית: מה המחיר של ההתערבות בשוק חופשי?

מדוע הדולר בכלל נחלש כל כך? מעבר לנאום הנגיד, יש פה מנגנון שרבים לא מכירים. גופים מוסדיים ישראלים, קרנות פנסיה, חברות ביטוח וגמל, מנהלים כ-3.3 טריליון שקל, וכ-19% מהתיק מושקע בחו"ל. כשהמניות בארה"ב עלו בחדות, שווי ההחזקות הדולריות שלהם גדל, ולאיזון הם מכרו דולרים וקנו שקלים, מה שחיזק את השקל. כשוול סטריט ירדה ביום שישי האחרון, הנאסד"ק איבד 4.1% ביום אחד, המנגנון התהפך: המוסדיים קנו דולרים, והשקל נחלש.

האם המגמה תימשך? זה תלוי בכמה גורמים. אם ירון יוריד ריבית בהחלטה הקרובה ב-6 ביולי, ובפרט אם הורדה תהיה גדולה מ-0.25%, השוק עלול לפרש את זה כפתיחת מחזור הפחתות מהיר, מה שיחליש את השקל ויחזק את הדולר. מנגד, אם הירידות בוול סטריט יתמתנו, הלחץ לקנות דולרים מצד המוסדיים ייחלש. גם נתוני האינפלציה הקרובים ישחקו תפקיד.

בשורה התחתונה של ניתוח כלכלי: ההצעה של בנק הפועלים אינה פעולת צדקה, אלא מהלך שיווקי מחושב שמנצל את אי הוודאות בשוק. הבנק מהמר שהדולר לא יזנק הרבה מעבר ל-2.89, ובמחיר חשיפה מוגבלת קונה נאמנות לקוחות ונפחי עסקאות לחופשות הקיץ. מי שמתכנן חופשה יקרה בחו"ל ועומד בתנאים, שווה לשקול את ההרשמה, אבל חשוב לחשב גם את עמלות ההמרה ולבדוק שהזיכוי באוקטובר אכן מצדיק את ההמתנה.