משרד האוצר פרסם היום (ב') את נתוני ביצוע התקציב לחודש מאי 2026, ולראשונה מזה זמן מה יש בהם בשורה חלקית: הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד לכ-3.75% מהתוצר, לעומת 3.8% בסוף אפריל. מדובר בקיטון של 0.05 נקודות אחוז בלבד, אך הוא ממקם את הגירעון המצטבר רחוק ניכר מתקרת הגירעון שנקבעה לשנת 2026, העומדת על 4.9% מהתוצר.
הגירעון החודשי במאי עמד על כ-8.3 מיליארד שקל, בדומה לגירעון במאי אשתקד שהסתכם בכ-8.2 מיליארד שקל. הגירעון הממשלתי המצטבר עומד נכון לסוף מאי על 81.2 מיליארד שקל, ירידה של כמאה מיליון שקל בלבד לעומת הגירעון שנרשם בסוף אפריל.
הכנסות המדינה במאי הסתכמו בכ-48.2 מיליארד שקל, ומתחילת השנה הן הגיעו לכ-261.3 מיליארד שקל, לעומת כ-240.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול של כ-8.8%, שמשקף קצב גבייה שעולה על התחזיות. כ-44% מתחזית ההכנסות השנתית שנקבעה בתקציב כבר נגבו, וזאת כשחלפו רק 41% מהשנה. הכלכלן הראשי של האוצר עדכן בהתאם את תחזית ההכנסות לשנת 2026 ל-594 מיליארד שקל, אך אם קצב הגבייה יימשך, הוא עשוי לפרוץ גם את הרף הזה.
הוצאות הממשלה במאי עמדו על כ-56.5 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות בכ-259.5 מיליארד שקל, לעומת כ-255.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול מתון של כ-1.4% בלבד. עם זאת, בחמשת החודשים הראשונים של השנה הממשלה הוציאה 37% מהתקציב השנתי הקבוע בחוק, העומד על כ-698 מיליארד שקל. משרד האוצר מבהיר כי "קצב גידול ההוצאות צפוי לגדול במחצית השנייה של השנה".
בחינת מבנה ההוצאות מגלה פער חד: הוצאות מערכת הביטחון עלו מתחילת השנה בכ-8.9%, בעוד שהוצאות המשרדים האזרחיים ירדו בכ-2.8%. מתחילת השנה הוצאות קרן הפיצויים עומדות על כ-3.8 מיליארד שקל. אם מחשבים הוצאות אלה בנפרד, ההוצאות הכוללות מגיעות לכ-264 מיליארד שקל מתחילת השנה.
הצד החזק בדוח הוא גביית המסים הישירים. במאי הם הסתכמו בכ-27.6 מיליארד שקל, לעומת כ-22.3 מיליארד שקל במאי 2025, עלייה ריאלית של כ-22%. העלייה נובעת בעיקר ממס חברות, מניכויים ומירידה בהחזרי מס הכנסה. גם שוק ההון תרם: הגבייה ממנו הסתכמה במאי בכ-1.7 מיליארד שקל, לעומת כ-900 מיליון שקל במאי 2025, עלייה ריאלית של כ-90%.
מנגד, ישנן נקודות חולשה ברורות. הכנסות המע"מ נטו הסתכמו במאי בכ-13.3 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של כ-10% לעומת מאי אשתקד בשיעורי מס אחידים. הירידה מוסברת בעלייה בהחזרי מע"מ אחרי חג הפסח ובהתמתנות במע"מ הייצור המקומי, בין היתר בשל פעילות מצומצמת בחודש מרץ בעקבות המלחמה. מיסוי מקרקעין ממשיך להצביע אף הוא על חולשה: ההכנסות ממנו ירדו בכ-16% ריאלי לעומת מאי 2025, כשמס שבח ירד בכ-30% ומס רכישה בכ-9%.
בחמשת החודשים הראשונים של השנה הממשלה הכניסה 1.8 מיליארד שקל יותר ממה שהוציאה, נתון שמשקף עודף תזרימי זמני. אולם ברקע עומדת אזהרה של האוצר עצמו: קצב גידול ההוצאות צפוי להאיץ במחצית השנייה של השנה, ובמיוחד בתחום הביטחון. הפער בין הוצאות בפועל (37% מהתקציב) לחלוף הזמן (41% מהשנה) עשוי להתהפך בחודשים הקרובים.
המצב התקציבי כרגע טוב ממה שנראה לפני כמה חודשים, אך הנתונים מצביעים על שבריריות. גביית המסים הישירים ושוק ההון מושכת את ההכנסות למעלה, אך אלו תלויים בתנאים משתנים כמו ביצועי השווקים ורמות הריבית. המע"מ, שמשקף בצורה נאמנה יותר את הפעילות הכלכלית הריאלית, מסמן האטה. האוצר ייאלץ לנהל את המחצית השנייה של 2026 בזהירות ניכרת אם ברצונו לעמוד ביעד הגירעון השנתי.
הגירעון המצטבר ירד במעט, אך ההאצה הצפויה בהוצאות הביטחוניות ובמשרדים האחרים במחצית השנייה של השנה תבחן את יכולת האוצר לשמור על המסגרת התקציבית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה