עמית סגל: "הבלגה מול איראן הייתה מכה אנושה לנתניהו"

הפרשן הפוליטי עמית סגל קבע הבוקר בצורה חדה: נתניהו לא יכול היה להבליג על המתקפה האיראנית, לא רק מסיבות ביטחוניות, אלא גם ובמפורש מסיבות פוליטיות. לדברי סגל, שקט בתגובה לאיראן היה מהווה מכה כפולה לראש הממשלה, ברמה האסטרטגית וברמה האישית, ולכן ההחלטה לתקוף הייתה כמעט בלתי נמנעת.

"נתניהו, אלמלא לדעתי, היה תוקף הלילה באיראן", הסביר סגל. "ואם ישראל הייתה שומרת על שקט ובעצם מכבדת את המשוואה החדשה שנכפתה עליה, זה לא רק היה נזק אסטרטגי למדינת ישראל, אלא גם מכה אנושה מאוד לבנימין נתניהו. ולכן בין היתר המתקפה הזאת הגיעה".

סגל לא הסתיר את הממד הפוליטי שעמד מאחורי ההחלטה. "קודם כול צריך להגיד שהקשר של נתניהו עם טראמפ הוא אחד הטיעונים הכי חזקים שלו בבואו אל הבוחר", אמר. "עימות עם טראמפ הוא לא טוב לו, להיות מה שנקרא מדינת חסות בוודאי לא טוב לו. ולכן, מעבר לכל העניינים הביטחוניים, היה כאן גם עניין פוליטי מובהק".

הפרשן ציין כי הדי הבחירות הורגשו גם בתוך חדר הקבינט. "הקבינט ישב אתמול גם עם שורה של ראשי מפלגות, חלקם נאבקים על אחוז החסימה וחלקם לא, ולכן המחלוקת עירבה את שני העניינים", הסביר. לדבריו, הלחץ הפוליטי הפנימי היה נוכח לאורך כל הדיונים.

שאלה מרכזית שמטרידה את ירושלים עכשיו היא מה יקרה עם מערכת היחסים בין נתניהו לטראמפ. ישראל פעלה ותקפה גם כשהממשל בוושינגטון לחץ להפסיק. "מבחינת נתניהו יש שאלה גדולה: איך תיראה מערכת היחסים עם טראמפ בחודשים שנותרו עד למערכת הבחירות", אמר סגל. עם זאת הוסיף: "אני מתרשם שעדיין זה פחות או יותר תמונת המצב, אבל זה כמובן תלוי בהתפתחויות שתהיינה".

סגל גם דיבר על ציפיות מוקדמות לביקור טראמפ בישראל. "דובר על כך שטראמפ יבוא לכאן לקבל את פרס ישראל, שיבוא בשביל נתניהו וכולי", ציין. לדבריו, תרחיש זה עדיין אפשרי, אך תלוי לחלוטין בהמשך ההתפתחויות הביטחוניות.

בנוגע למועד הבחירות, סגל נתן ניתוח טכני מדויק. "אמור היה להיות השבוע פיזור הכנסת. אם פיזור הכנסת לא מתרחש השבוע ונדחה עוד כמה ימים, זה אומר שאפילו מבחינה טכנית הבחירות כבר לא יכולות להתקיים בספטמבר. כי המועד היחיד הפנוי, גם זה בדוחק, הוא 15 בספטמבר, וועדת הבחירות המרכזית צריכה שלושה חודשים", הסביר.

המסקנה שמציג סגל חדה: "אם נתניהו מגיע לשבוע הבא פלוס עוד יום יומיים בלי הקדמת בחירות, ולהערכתי הוא מגיע, זה אומר שהבחירות תתקיימנה לכל המוקדם ב-20 באוקטובר, שבוע בלבד לפני מועד הבחירות המקורי ההוא. זה גם התאריך שאני שומע שעומד על הפרק".

ברקע הניתוח של סגל עומדת תמונה רחבה יותר שעולה מהמצב הנוכחי: המלחמה מסיטה את תשומת הלב הציבורית מנושאים כמו ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, חוק הגיוס, וההליך המשפטי נגד נתניהו. הכלל הפוליטי הלא כתוב בישראל, שהוכח גם בבחירות דצמבר 1973 חודשיים אחרי מחדל מלחמת יום הכיפורים, הוא שלא מחליפים שלטון באמצע מלחמה.

בשבועות הקרובים יתברר האם הסלמה מול איראן תדחה את פיזור הכנסת, ואם כן, כמה זמן תרוויח הממשלה עד שיצטרכו להכריז על תאריך הבחירות הרשמי.