חוות דעת חריפה ויוצאת דופן בחומרתה הוגשה היום (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מתנגדת נחרצות להצעת חוק השיפוט הצבאי המכונה "גבולות המעורבות המשפטית בצה"ל", ומזהירה כי אם תתקבל, תוביל לפוליטיזציה עמוקה ויסודית של מערכת המשפט הצבאית ושל הצבא עצמו.
חוות הדעת נכתבה על ידי ד"ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה למשפט ציבורי-מינהלי, ונשלחה ללוין כעמדה רשמית. הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת עמית הלוי ובועז ביסמוט, שניהם מהליכוד, ומבקשת לשנות מן היסוד שלושה תחומים מרכזיים: אכיפת החוק בפעילות מבצעית, מבנה מוסד הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), והרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים.
הסעיף המדאיג ביותר בעיני היועמ"שית נוגע לאכיפה בזמן לחימה. לפי ההצעה, ברירת המחדל לגבי עבירות שביצעו חיילים בפעילות מבצעית, פעילות קרבית או לחימה בטרור תהיה שיפוט משמעתי בלבד. פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין יוכלו להתאפשר רק אם מפקדו של החייל ימליץ על כך בכתב, או שהרמטכ"ל יאשר זאת ישירות. בחוות הדעת נכתב במפורש כי המשמעות המעשית היא "אי-הפללה גורפת בנסיבות של פעילות מבצעית, גם במקרים שבהם מדובר במעשים המהווים עבירות פליליות חמורות, ובהן ביזה או רצח". בנוסף, נקבע כי הסעיף יוצר חסינות דה-פקטו ופוגע בעצמאות הפרקליטות הצבאית לחקור ולהעמיד לדין.
מעבר לפגיעה הפנימית, היועמ"שית מזהירה מפני נזק קשה במיוחד בזירה הבינלאומית. ישראל נשענת על עיקרון ה"משלימות" במשפט הבינלאומי, שלפיו ערכאות זרות ובית הדין הפלילי הבינלאומי אינם מתערבים כל עוד קיימת מערכת אכיפה פנימית עצמאית ואמינה. "קידום הצעת החוק יפגע ביכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם אתגרי המערכה המשפטית בזירה הבינלאומית", נכתב בחוות הדעת. עוד נוסף כי "אין מקום לקדמה מבלי לבחון ראשית את השפעתה על פוטנציאל החשיפה של חיילי צה"ל ומפקדיו להליכים משפטיים במדינות זרות ובערכאות בינלאומיות".
החלק השני של ההצעה עוסק בפיצול תפקיד הפצ"ר לשניים: יועץ משפטי צבאי ראשי שיהיה אחראי על הייעוץ, ופרקליט צבאי ראשי שיטפל בתביעה. לצד הפיצול, ההצעה מבקשת להגביר את מעורבות הדרג הפוליטי במינוי גורמים בכירים בפרקליטות הצבאית, לבטל את המעמד המחייב של חוות דעת הפצ"ר, ולאפשר לרמטכ"ל לקבל ייעוץ משפטי חיצוני. בחוות הדעת נכתב כי ביטול המעמד המחייב של חוות הדעת "מעניק למעשה אור ירוק לפעילות בלתי חוקית".
החלק השלישי מבקש לשנות לחלוטין את הרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים. ההצעה מבקשת להוציא מהוועדה את שופטי בית המשפט העליון, שופטי בית הדין הצבאי לערעורים ונציג לשכת עורכי הדין, ולהקים במקומם ועדה בת שבעה חברים: שרי הביטחון והמשפטים, הרמטכ"ל, וארבעה נציגי ציבור שייבחרו על ידי סיעות הקואליציה והאופוזיציה בכנסת. בחוות הדעת מוגדר המהלך כ"פגיעה דרמטית בעצמאות מערכת השיפוט הצבאית".
היועמ"שית מדגישה כי ההצעה אינה עומדת בפני עצמה, אלא "משתלבת ברצף רחב של מהלכים חקיקתיים ומינהליים שנועדו לשנות מן היסוד את האיזונים בין הרשות המבצעת לבין מערך הייעוץ המשפטי, הרשות השופטת ומערכת אכיפת החוק". בחוות הדעת נכתב גם כי ההצעה אינה מתיישבת עם המלצות ועדת טירקל ודוח צוות צ'חנובר, שאומץ בעבר על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני.
המשנה ליועמ"שית מסכם את חוות הדעת בקריאה חדה לשר המשפטים ולממשלה לדחות את ההצעה באופן מוחלט. "התוצאה היא פגיעה אנושה בשלטון החוק בצבא וביטול מעשי של כפיפות הצבא ויחידותיו לדין", נכתב במסמך. בנוסף נקבע כי עצמאות מערכת המשפט הצבאית אינה רק ערובה לשלטון החוק בתוך הצבא, אלא גם "ערובה לעצמאות הצבא מפני התערבות פוליטית בפעילותו".
טרם הגיעה תגובה רשמית משר המשפטים לוין או מחברי הכנסת הלוי וביסמוט על חוות הדעת. הצעת החוק צפויה להמשיך את דרכה בהליך החקיקה בכנסת, כאשר עמדת היועמ"שית נגדה תהיה מרכיב מרכזי בדיונים הקרובים.
הצעת חוק השיפוט הצבאי מאיימת לפגוע בחסינות חיילי צה"ל בערכאות הבינלאומיות ולהאיץ פוליטיזציה של הצבא.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה