ועדת הכספים של הכנסת אישרה היום, יום שלישי, את "חוק המעונות" לקריאה ראשונה. החוק, שיוזמו הוא יו"ר דגל התורה חבר הכנסת משה גפני, נועד לעודד נשים לצאת לשוק העבודה, ויובא כבר מחר לאישור מליאת הכנסת.
צילום: AIלב החוק הוא שמירה על האישה העובדת ועידוד יציאתה לשוק העבודה, כשהעיקרון המוצהר הוא לאפשר לנשים להתפרנס בכבוד תוך מתן מענה לצרכי הטיפול בילדים. גפני לא הסתיר את שביעות רצונו מהצעד: "אנחנו דואגים לכך שנשים יוכלו לצאת לעבוד ולהתפרנס בכבוד", אמר.
העובדה שגפני עצמו עומד מאחורי יוזמה מסוג זה אינה טריוויאלית. מדובר בפוליטיקאי חרדי ותיק, שורשי, שנזהר בדרך כלל מאוד מכל דבר שעלול להיקרא כ"עידוד" לשינוי בתפקידי האישה בחברה החרדית. כשגפני בוחר להוביל חוק שמדבר במפורש על שוק העבודה ועל נשים, זה לא מקרה.
במציאות החרדית של 2024, הלחץ הכלכלי הפך לגורם שקשה להתעלם ממנו. המשפחות גדולות, המשכורות נמוכות, ועוד ועוד נשים חרדיות יוצאות לעבוד, חלקן מתוך בחירה, חלקן מתוך הכרח. החינוך החרדי תמיד הכיר בתפקיד האישה כמפרנסת, לפחות כשם שהכיר בה כאם ועקרת בית. "אשת חיל" היא לא רק מטאפורה, אלא מודל כלכלי שלם. אבל עד היום, המענה המוסדי למציאות הזו היה חלקי בלבד.
חוק המעונות מנסה לתת מענה ממשי לפער הזה. אם הנשים יוצאות לעבוד בכל מקרה, ואם הציבור החרדי מצוי בלחץ כלכלי אמיתי, לפחות שהמדינה תסייע עם מסגרות לילדים שמאפשרות את היציאה הזו. הלוגיקה פשוטה. הפוליטיקה שסביבה פחות.
לאחר האישור בוועדת הכספים, הצעת החוק עוברת כעת לשלב הבא בהליך החקיקה. הצבעת המליאה המתוכננת למחר היא קריאה ראשונה בלבד, כלומר אישור עקרוני שיאפשר את המשך הדיון ועיצוב הפרטים. עדיין ארוך הדרך עד שהחוק ייצא לפועל, אבל הצעד הראשון נעשה.
קרב פתוח פרץ היום בין שתי מפלגות קואליציה, אחרי שוועדת הכספים אישרה את נוסח חוק המעונות לקריאה שנייה ושלישית. הציונות הדתית מיהרה לבשר על הישג: הטמעת סעיף תיעדוף לחיילי מילואים בתוך נוסח החוק. בלשכת משה גפני, יו"ר דגל התורה ויו"ר ועדת הכספים, לא חיכו הרבה עם התשובה.
"הניסיון הנואש של סמוטריץ' לקושש קולות באמצעות הצגת 'הישג' שכבר קיים שנים רבות הוא מגוחך ומנותק מהמציאות", נמסר רשמית מטעם לשכת גפני, בניסוח שאינו משאיר מקום לפרשנות. אלה לא מילים שמגיעות מפקיד תקשורת זוטר. זו הודעה מדודה שנוסחה בכוונה, ומופנית ישירות לשר האוצר.
בצלאל סמוטריץ' ומפלגתו הכריזו כי הצלחתם להטמיע בחוק דרישה לתיעדוף חיילי המילואים היא ביטוי למחויבות כלפי הלוחמים. "מחויבים ללוחמינו הגיבורים ולהמשך שמירת המחנה הלאומי וגוש הימין", נמסר מהציונות הדתית. אנשי גפני רואים בכך שיווק ריק לחלוטין. "זה לא הישג חדש, זו הסכמה ישנה שמנסים למתג מחדש", הבהירו בלשכתו.
חוק המעונות עצמו עוסק בסבסוד מעונות יום לאברכים צעירים שקיבלו צווי גיוס. הצעת החוק, שגפני יזם יחד עם קבוצת חברי כנסת, מבקשת לקבוע שלצורך סדר הקדימות לקבלה למעון ולהשתתפות המדינה בשכר הלימוד, יובא בחשבון מצבה התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד. הציונות הדתית עשתה כל שביכולתה להצניח לתוכו את סעיף המילואים, וכעת מניפה אותו כהישג.
אנשי גפני לא הסתפקו בהכחשת הישג הסעיף ויצאו לטפל גם בשאלת הלמה. "הציבור הישראלי אינטליגנטי הרבה יותר מכפי שבציונות הדתית סבורים", נמסר מלשכת גפני. "הניסיונות למחזר הסכמות ישנות ולהציגן כהישגים חדשים לא יטעו איש. והמאבק המתמשך סביב אחוז החסימה מעיד על כך כאלף עדים." ההפניה לאחוז החסימה אינה מקרית. זו אמירה שמציגה את מהלכי סמוטריץ' כמונעים מפאניקה בסקרים, ולא מאידיאולוגיה.
הדיון בוועדה לא עבר בשקט. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, הביע התנגדות נחרצת לנוסח החוק, מה שגרם לח"כ ינון אזולאי מש"ס לפרוץ בזעם פומבי. "אתה קורא לי פופוליסט? תתבייש לך!", זעק אזולאי לעבר לימון במהלך הדיון הסוער. הוועדה אישרה בסופו של דבר את החוק למרות ההתנגדות.
נקודת חיכוך נוספת בין יהדות התורה לציונות הדתית היא ההחרמה: הציונות הדתית החרימה את ההצבעה על חוק המעונות במליאה, בעוד שעוצמה יהודית של איתמר בן גביר דווקא תמכה בחוק. דגל התורה לא שכחה ולא סלחה על אותה החרמה, ומדברים בסביבת גפני מזכירים אותה כנימוק נוסף לחוסר האמון שנצבר כלפי השותפים מהציונות הדתית.
מחר תתברר התמונה המלאה, כשהמליאה תצביע. אם החוק יעבור את הקריאה הראשונה כמצופה, הוא יחזור לדיונים בוועדה לצורך גיבוש הפרטים הסופיים לפני הקריאות השנייה והשלישית.
המתיחות בין שתי המפלגות חושפת קדרות שמבעבעת בתוך הקואליציה, גם כשהמצלמות לא מכוונות לשם. שתי מפלגות שיושבות יחד בממשלה, מצביעות בצד אחד ובכל זאת מנהלות תחרות גלויה על שטחי ההשפעה הפוליטיים. ככל שהבחירות מתקרבות, סביר שחילופי ה"מחמאות" האלה יהפכו תכופים יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה